מזוודה ריקה

שמש קיץ עגבה על הגופות העירומים

רוח קלה נשבה על התשוקה החשופה

כמו נפתח חלון

פרא הגלים לוטף את הבשר

-חודר ללא רחמים

במקום אחר מתחיל לרדת שלג

קר

שוכבת עירומה מתחת לשמיכת צמר

ממתינה שמש בואו

-מארץ רחוקה

החסד החסר במרחבי זמן ומקום

הזמן האומלל הנוצק כמו קרח

הגעגוע ללא סוף

היכן הוא?

 מה - היא ??

סנוורים של אש חוצים אוקיינוסים

נושאים בחובם את הבשורה

השמש ניצחה, השלג נמס

אין בשניים-וביד- מזוודה ריקה