עד כה, ומעכשיו

עד כה הייתי איתה.

עד עכשיו,

חיינו שזורים היו, אחד בשני.

כחיים של אדם אחד.

עד כה.

עד עתה היינו חברות,

היינו אחיות-

בלב, ובנפש.

עד שעה זו-

סודותינו היו גלויים.

עד דקה זו-

לא הייתה בינינו מחיצה.

עד שנייה זו-

היינו שתיים-כאחת.

מעכשיו-

נפרדו דרכנו,

מעכשיו-

חיינו מופרדים.

מעכשיו-

נחייה כאנשים שונים.

מעתה, נהיה ידידות,

לא עוד אחיות,

לא עוד בלב ובנפש.

משעה זו-

סודות לא יתגלו.

מדקה זו-

יש בינינו מחיצה.

משניה זו-

אנחנו שתיים, כשתיים.

נפרדנו, כי גדלנו,

כי יש לה בעל.

ועכשיו-

גם ילד.

לי אין מקום בעולם הזה,

רק חברת נעורים הייתי.

לא עוד אני,

לא עוד קיימת.

לא בשבילה.

(אייר תשס"ה)