הַזָּר

הַזָּר / עַלִּיזָה אֲרְמָּן זְאֵבִי

*****************

לַיְלָה, לַיְלָה בַּאֲדִיקוּת,

פּוֹקֵד הָיָה קְצֵה יְצוּעָהּ,

שְׂרוּעָה, בְּחֵיק כְּסוּת מַלְמָלוֹת צְחוֹרוֹת,

נָקִי וּמְבוּשָׂם בַּחֲלִיפָתוֹ הָאַחַת.

בִּשְׁקִיפוּת כֻּתָּנְתָּהּ, הָיְיתָה בּוֹהָה בּוֹ.

הִתְאַוָּוה אֶל חַמּוּקֶיהָ,

יוֹפְיָיהּ, הִכָּה בּוֹ סַנְוֵורִים,

עוֹרָהּ הֶחָשׂוּף הָיָה לוֹ לִכְאֵב מְלֻבָּן,

לִבָּהּ, חָשַׁק בָּאַחֵר.

יוֹם בְּעָקֵב יוֹם רָדַף,

הִתְעַנֵּג מֵרִגְעֵי חֶסֶד,

יֵשׁוּתוֹ בָּהֲקָה בְּעִגּוּלִים זְהוּבִים

שֶׁל עֶרְגָּה.

בַּחֲלוֹמָה הוֹפִיעַ הָאַחֵר.

הַזְּמַן, לֹא הִשְׁתִּיק, הֶאֱפִיר שְׂעָרוֹ,

הִמְשִׁיךְ בְּנֶאֱמָנוּת דַּרְכּוֹ,

תְּהוֹמוֹת לִבּוֹ עָמְסוּ,

אֵיבָרָיו תְּשׁוּשִׁים,

הִבִּיט בָּהּ בְּעֵינַיִים כָּלוֹת,

סוֹגֵד לְיוֹפְיָיה הַדּוֹהֶה,

הִיא, נָתְנָה עֵינָהּ

בָּאַחֵר.

כֹּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת:© עַלִּיזָה אֲרְמָּן זְאֵבִי