צעיף לבן

מעשה בצעיף   לבן

צעיף לבן, נוצץ הדור
מונח לבד על ספסל בגן, מקרה לא נדיר,
תהיתי,למי שייך,  פתאום נעלם,

אולי מעלמה חסודה  ברח,

הרוח אותו הרחק לקח.
עייף אני ,חשב ,אשאר לנוח ,
אך הרוח צחקה,
מה פתאום לנוח
והעיפה אותו גבוה,
עף ועף כמו פייה, ריחף בין עצי הגן.
אוף הרוח הזאת לא נותנת לי מנוח,
,,"עייף אני קר לי ומר."
נתלה על עץ וחלם ,
והנה הוא מונח על צוואר
ברבור ארוך לבן ,
משם  התעופף ומצא עצמו על ראש עלמה יפה ,

באה הרוח טרח, סביבות הסתובבה בו התלפפה
והפעם נלקח לשמש לכלה הינומה,
כמה מאושר היה הצעיף.

אך, אוי,התעורר והוא לבד תלוי על עץ בגן.
שם מצאתי אותו מקומט ועצוב
ועכשיו הוא נקי ושמח מאוד
ישמש לילדים אביזר לתחפושות.