רנסאנס

רֶנֶסַאנְס 

*

...

......

..........

הַיְּצורים. אלה הגורמים לעצבנותָהּ. כל הרעשים

הקידוחים החפירות ההתעסקוּת ההרס

הבנייה בלי סוף של מעשׂ שֶׁ

מאָמְמִי זבה אש וגפרית דרך פצעֵי

קליפתה המרובים מנעֶרֶת

אֶת מימֵי העננים רוצָה

להיוֹת כמו הָאוֹקיאנוסים שֶׁיֵּשׁ לָהּ

כשהרוגַע שׂורר עליהם, כְּפִי שהרוגע שׁוֹרֵר

בָּהּ

מיליוֹנים שֶׁל מיליוֹנֵי

שנים או ימים או לילוֹת

                                      מה זֶה חשוב:

מאָמְמִי לא ממש יודעת מקצועות לבגרוּיוֹת.

מאָמְמִי כֵּן יודעת:

יודעת סיבובים סביבָהּ והיא סביבוֹ הַהוּא החיוור

רודף אחריה היא רודפת אחַר הַהוּא הַבּוֹהֵק כמו כל

השאר (בְּמָקוֹם מִיתִי עבוּר הַיְּצורים האלה) הֵם

הֵם.

הֵם הגוֹרמים (אולי הֵם גָּרְמֵי שָׁמַיִם מזווית

ישירה).

מאָמְמִי

מאָמְמִי המילים צוֹוְחוֹת מִבַּעַד לַחוֹרים שנחרכים פעם אחַר

פעם וחודרות, המילים, אֶל הַמָּה-וּ-מָה שֶׁל מאָמְמִי 

מאָמְמִיִיִי מאָמְמִיִיִי. מאָמְמִיִיִי. מאָמְמִיִיִי. מאָמְמִי

מְבַקשת לְהִוָּלֵד מֵחָדָשׁ עוד מעט ואז מאָמְמִי

תִּשְׁתַּחְרֵר מכבליה סופית וְאָז

אוֹ-אָז

הַפַּעַם

בְּהִוָּלְדָהּ

יִהְיֶה זֶה

הָרֶנֶסַאנְס שֶׁל מאָמְמִי

*

רבקה ירון

---