סיפורים

סודות ושקרים

מבוא
אנו חושבים שאנו יכולים להתחיל במשימה כזאת ובכל זאת, איננו מסוגלים
הכל פועל תמיד נגדנו ונגד משימה כזאת, לכן אנו מהססים ודוחים אותה עוד ועוד
ואיננו מגיעים לעשותה, לכן הרבה משימות שצריך היה לעשותן לא נעשות
לכן טיוטות רבות כל כך שנימצאות בראשנו כל הזמן, שנים,עשרות שנים,נישארות
בראשנו. אנו ממציאים  כל מיני תירוצים שלא להתחיל בעבודה, אנו משביעים כל מיני
רוחות שהן רוחות רעות, כדי לא להתחיל במה שצריכים היינו להתחיל. זאת הטרגדיה
של מי שרוצה לכתוב דבר מה, הוא קורא שוב ושוב למה שמכשיל את הכתיבה.
תומס ברנהרד~"מחיקה"
 ואני החלטתי לעזור אומץ לא למחוק  את שהדחקתי בראשי ולכתוב בדחילו ורחימו
את סיפורי
אברמלה איש קשה יום היה, נהג לקום בשעות הבוקר המוקדמות יום ביומו.
כובע ברט שמוט על מצחו, לבש בגדי עבודה נקיים למשעי ואץ לעבודת כפיו.
אברמלה נהג לגרף שאריות אשפה שהותירו בליינים מבילוי של ליל אמש, ערם לערימה
קטנה והשליך אותה היישר לפח האשפה בסביבתו הקרובה. נידמה היה שהיה מטאטא גם
את מחשבותיו ואף את סודו האפל מתחת שטיח דשא ירוק בשדרה המטופחת ומעלים
את הרפש מעיני כל.
אברמלה איש פשוט היה וחבר לאנשים בעלי גורל משותף, עימם שוחח על הא ודא, שרבב
בשפת האידית םוליטיקה בדבריו, נושא שמאוד אהב, שוחח על עברו העצוב,  על המלחמה
שהותירה אותו כמעט לבד, הזכיר בשיחותיו את שני אחיו ששרדו, מוטלה ששהה עימו
במחנה העבודה בסיביר ואת אחיו הצעיר, ניצול אושוויץ.
גוטה אשתו של אברמלה, אשה מרירה, פניה עצובות ומקץ המלחמה מעולם לא חייכה ולמה
לחייך, טענה ,אם אלוקים התבלבל, התחבא לו בשמיים בין העננים כאשר רצחו ושרפו
את כל משפחתה באירופה הנאורה
המשך יבוא

תגובות

גלי צבי-ויס / אלוהים התחבא לו בשמיים בין העננים / 10/03/2019 16:50
מרים מעטו / ~love~ ~love~ / 11/03/2019 07:44
מרים מעטו / ~love~ :-) / 12/03/2019 20:59
יום טוב צבי / משימת הכתיבה / 11/03/2019 06:50
מרים מעטו / ~love~ ~love~ / 11/03/2019 07:47
יקיר (יקי) דסא© / יותר מאשר לדחות משימות שנותרו כטיוטות בראשנו... / 12/03/2019 16:30
מרים מעטו / ~love~ ~love~ / 12/03/2019 17:18