כשהיינו צעירים.

335. כשהיינו צעירים.

מאת זיגי בר-אור 

היא אמרה בלחישה: "לא כעת,
ההורים עוד מעט עומדים לצאת",
ואני מחומם אחרי נשיקותיה
בא לי הרגע ממש להסתער עליה.

מלכת יופי היא אמנם איננה
אבל מה שמושך הם שפתיה,
עיני התכלת ושני גומות החן
והשיער הגולש מראשה גם כן.

נשמעה נקישת הדלת הנסגרת
ההורים יצאו ומיד לזרועותיי נופלת,
אבל אני בינתיים כבר התקררתי
ובנחת ורוגע לנערה מיד אמרתי:

"וההורים שלי אמרו לי תמיד
לשכב עם נערה רק עם עתיד,
כזאת שאתה בוחר לכל החיים
רק אז מותר אחרי שהלכו ההורים".

לא אגלה מה שקרה בהמשך
רק בסוד, היה כיף ועוד איך,
וכאשר חזרו הביתה ההורים
סיפרנו להם ששיחקנו במחבואים.

כעבור כמה וכמה שנים ארוכות
במזל טוב נולדו לנו בן ושתי בנות,
ונזכרנו מה שקרה באותו הלֵיל
כל זה קרה בזכות ההורים שיצאו לטייל.