טוהר הלב

לֵב טָהוֹר / צְבִיָּה גּוֹלָן

מִזְּמַן הִפְסַקְתִּי לְהַאֲמִין בְּיָרֵחַ וּפְרָחִים

בַּשְּׁבִיל בּוֹ עוֹבְרִים חַיַּי, אֵלּוּ רַק אוֹרְחִים

לֹא הִשְׂכָּלְתִי לַהָפוֹךְ אוֹתָם לִשְּׁלִיחִים

לְהָבִיא אֶת סְפִינַת חַיַּי אֶל חוֹף מִבְטַחִים

אִם לִבְּךָ טָהוֹר, טְהוֹרִים כָּל הַדְּבָרִים בְּעוֹלָמְךָ?

כַּמָּה שְׁלִיטָה יֵשׁ לְךָ עַל אֵלּוּ שֶׁאִתְּךָ?

כַּמָּה תִּתְאַמֵּץ, כַּמָּה תִּרְצֶה, כַּמָּה תַּעֲשֶׂה בְּעַצְמְךָ

עַד כַּמָּה תִּשְׁתַּדֵּל, עַד כַּמָּה תִּשָּׁאֵר לְבַדְּךָ?

אִלּוּ הָיָה הַלֵּב הַטָּהוֹר – הַבְטָחָה

אִלּוּ הָיָה מֵרִיעַ, וְלֹא מַשְׁמִיעַ אֲנָחָה

אִלּוּ הָיָה בְּעוֹלָמֵנוּ קמצוץ שֶׁל הוֹכָחָה

שֶׁלֵּב טָהוֹר אָכֵן יָבִיא לְהַצְלָחָה

אֲזַי הָעוֹלָם הָיָה נִרְאֶה אַחֶרֶת

בְּלִי רוּחַ, בְּלִי צִלְצוּלִים וּבְלִי כּוֹתֶרֶת.