נטלתי את עצמי

נטלתי את עצמי לחופשת געגוע

מהשירים שאני כה אוהב לכתב ,

מתבונן  בילד הקטן שהייתי -

בעת שלקחו אותו בעגלה

והראו לו כוכבים בשמים,

והוא את זרועו הניף –

כמו ביקש להיות סירה

על המים.

ואיתה הוא הפליג

ואיתה הוא פילח מי

מפלים ונהרות :

חלומות וימים ,

ושעות הוא דיבר

אל המים .

ובחופים רחוקים

הילכו נערות

והוא את פניהן לאט

באותו רטט השמור –

רק לאלה שיודעים

ללחוש אל צוף הפרחים.

ואיתם הוא נמוג

אל שקיעות של ימים אבודים

מהם ישוב –

ביום בו ייפקחו עיניו

 מחדש :

לפקוד את 

כל שנשכח.