סרן קירקגור כתב

הסיפור הקצר

כמו כל דבר בצה"ל

גם הסיפור הקצר בנוי משלושה חלקים

התחלה, אמצע וסוף.

את ההתחלה כתבו עבורי

לכן המציאו אותך יקירי

שהרי-

מה הקשר בין אקט מיני, בטן תפוחה, ויצור מתוק המגיח אל העולם

זו תעלומה חייזרית מופלאה

עד כי הגיוני יותר להאמין לסיפור החסידה.

את הסיום עוד יכתבו עבורי

איך, מתי ולמה-יידעו בני משפחתי

לכן המציאו אותך יקירי

שהרי-

מדובר בעוד תעלומה עלומה

האם סתם כך הגוף מתכלה

או שמא למחוזות רחוקים מעופפת לה הנשמה?

הכל ידוע מראש והרשות נתונה

זה המקום בו לי יש עבודה רבה

תסריטאית, צלמת, תאורנית, ובימאית

וזה הזמן שלך, יקירי, להפריע פחות להתנהלותי.

אז עכשיו אני תולה שלט באותיות קידוש לבנה:

שקט מצלמים!

והסתירה שלך בשתי התגובות גם היא בסדר.

אני קוראת לאלוהים יקירי. נוגע בהתחלה ובסוף. כי זה עלום. אז בני האדם המציאו אותו לשם כך.

את האמצע אני מנסה לכתוב ולביים בעצמי רק מבקשת ממנו שלא יפריע. כי גם כאן הוא מתערב לפעמים ומפריע.

הכל ידוע מראש והרשות נתונה? זה משפט שתמיד עורר בי מחשבה. הרי יש בו מן הסתירה. ועד כמה הרשות נתונה?