הָיִית וְהוֹיָה כִּנֶּרֶת / נסים   פרנקו

קָרָאת לוֹ שׁוּב כִּי יָדַעְתְּ שֶׁיָּשׁוּב

אָדְוּוֹת רָחֲשׁוּ  "בּוֹא" בִּשְׂפָתֵךְ

יוֹנְקוֹת מוּצָקוֹת וּסְבִיבֵךְ לִבְלוּב

הֵעִידוּ עַל עוֹשֶׁר עֲבָרֵךְ

פַּעַם הֵגִיחַ וּפַעַם חָזַר

אֶת כָּל דַּרְכּוֹ עָשָׂה כְּחֶפְצוֹ

הָיָה לוֹ מֵנִיעַ אוֹתוֹ שָׁזַר

כָּךְ הִתְמִיד אֶת הַדֶּרֶךְ לִמְצוֹא

לִטְעוֹם מֵימַיִךְ שִׁיּוּט עַל פָּנַיִךְ

לִנְצוֹר שְׁלֵמוּתֵךְ זֹאת אֵין בְּנָקֵל

לִרְקוֹם שׁוּלַיִךְ עַד תְּחוּם אֲפְסַיִךְ

כִּי לֹא חָדְלוּ בְּנֵי עַוְּלָה הִתְנַכֵּל

עֲדַיִן קוֹרֵאת הוּא אֵלַיִךְ שָׁב

כְבֵן אֶת פְּנֵי אִמּוֹ לִרְאוֹת

כִּנֶּרֶת הִנָךְ גַּם זֶמֶר גַּם תָּו

לְכָל בְּנֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת.

                                                    בע"ה, שִׁיר לְכִנַרְתִּי הַמְּלֵאָה מֵי חַיּוּת.