אתור עד מצוא

אָתוּר עַד מְצוֹא

אֵינִי חַיָּב לְכָל חֶסֵר

לִבִּי מַה שָׁבוּי עַד כְּדֵי חֲצוֹא

וְאֵינֶנִּי  מוֹצֵא מֶסֶר

טוֹב לִי בְגַפִּי הַרְחֵק מִכָּל

שָׂשׂ אָנוֹכִי מִנִּיחוֹחַ בְּרִיאָה

חִבָּתִי לַטֶבַע הַמַּרְנִין בְּקוֹל

שׁוֹאֵף הַיּוֹפִי מְלוֹא הָרֵיאָה

מֶסֶר בּוֹרְאִי תָּמִיד נָהִיר

הוֹלֵךְ בְּדַרְכּוֹ לַמְרוֹת חֶטְאִי

עַל כֵּן אֲבָרֵךְ עַל שַׁחַר בָהִיר

וְאַךְ אֲבַקֵּשׁ צֳרִי לוּ יְהִי

מָעֲיָן בּוֹקֵעַ וּסְבִיבוֹ הַנּוֹי

אָתוּר לִשְׂפָתוֹ פִּנַּת שֶׁקֶט

אֶפְנֶה לַסּוֹבֵב לְגִלּוּי הַמָּבוֹי

וּפֶתַע לַּחַן אֲשֶׁר חוֹלֵל הַסְכֵּת!

אוֹדֶּה לַפְרִיחָה אוֹדֶה לַחַיִּים

אוֹדֶּה שֶׁנָּטַע בִּי  נוֹעַם רִינָּה

אוֹדֶּה אַף עַל אוֹן וּמַיִם חַיִּים

עַל לֵילוֹת שֶׁל מִלִּים וּלְחִינָה.

                                                      אוֹדֶּה/ נסים פרנקו