אני אמות, השנה . תחושה . בעודי כאן עדיין מודע לעצמי לסביבתי ולפני שישקע לו מוחי וגופי
אני רוצה לשתף אתכם הקוראים במכאובי. הימים ימים קשים, בדיקות אבחונים מיון ושוב מיון
ובין לבין מדריכת שיקום נפשי ועובדת סוציאלית ושיקום קוגניטיבי ואני..אני חש קטון נגמר האון
הן יש לך עזרה תאמרו אמרת כעת, לא כך הדבר יקיריי אומנם רבים סביבי אך איש לא מבין אותי
מה אני רוצה מה אני צריך מה בוער בקרבי ..שומעים מקשיבים נאנחים ואומרים יש תהליכים..
יש עו"ד שמטפל בחובות אך מה לעשות מפקח יש כהו עיניו מראות בקשתי לקצר הליכים לפני שמוחי
יבגוד בי ואשאר בלי כבודי,סגרו את ענייני. בקשתי שירותים מיוחדים יש לי מספיק אחוזים, נתפסים עלי במילים הגדרות שקרים ותועבות. לך תערער..אומרים כאילו זמני בידי, הם לא מבינים. טיפול שיניים מגיע לי לפי החוק שלוש שנים נמרחות, שיניי נמוחות ורק עתה קבעו עוד חודשיים אולי שתי הרדמות..חוששים שלא אתעורר או אתעורר דמנטי יותר. מה ביקשתי ידידי ללכת אל מקומי עם כבודי..לא יותר מה חטאתי ומה פשעי למה כה רעים איתי?
הייתי בקבוצה עם תיאטרון וסדנאת קרמיקה מפגשים, התייחסו אליי בפחד באימה למה? כי נפשי פגועה..תרמתי רבות בתיאטרון הן יצירה בדמי מיום היוולדי. בסדנת קרמיקה יותר עזרתי מאשר כלים לי הכנתי, הנכים אותי מבינים, המנהלים נרתעים " נגישות ישראל" על דגלם חרות לכל נכה הזכות..זה יותר חנוט. בפועל שנה וחצי עד שקיבלו אותי ועוד בחור עם השגחה שלא יהיה סיפור..ראו רק נפשי וחי אלוקים עימי מעל 18 אבחונים פיזיים יש לי. מגידול בראש דרך לקות ראיה וטינטון עבור למחלת לב וקיבה פיברומיאלגיה דלקת פרקים..ועוד ועוד תחלואים. בקשתי הסעה..דחו אותי בטענה שאני לא נראה קוגינטבי . בבית לקחתי מנת יתר של כדורים, שרפתי סירים, נסעתי לבדיקות בימים שעות לא נכונות..והם לא רואים..למה כי הבעיות שלי פנימיות או העינים שלהם צרות? שאלה רטורית ידידי..
ניסיתי עם השיקום שלי לברר את העיניין ללבן..הבינו אותי הפוך סיבכו את המצב יותר...מנהלת שלא מכירה אותי חרצה את גורלי..ועד שהסבירו והבהירו את התמונה...כבר עברה הרכבת בתחנה..ואני על הרציף וציפור מאלוקים שרה לי ציפציף.
ואני כה בודד, חג ושבת ולילות טרופים..מתמודד עם החיים. מדבר ומסביר ומסביר ומדבר ...ואומרים לי בא
דבר על רגשות נעשה יוגה ושטויות..הלווו מישהו שומע נפלתי שלוש פעמים בסופר כי קשה לי לעשות קניות..
נחמה לי יש שזו שנתי האחרונה. לא אזכה להגיע לראש השנה, אז אני תאכז בתפילה בלימוד של פרשת השבוע, בהתמודדות עם יצרים כעסים פחדים ודחפים...וכל ברכה כל תפילה כל מעשה של תמיכה בפורום שאני מנהל ואחרים בם משתתף. כל מילה טובה כל עזרה...אני מקווה תספר לי שאגיע למעלה ואעמוד מול אלוקים..ואומר לו ניסיתי...ניסיתי בכל מאודי..הענש אותי שלח לגיהנום אם צריך כי חטאתי בחיי חטאים גדולים ..אם לא מרקו הייסורים מקבל אני הכל באהבה..רק בקשה אחת קטנה זכני לראות את אלה שבחיי אותי עינו, את רוחי כמעט שברו..את אלה העיוורים התועים בלי דרך ארץ ותורה את אלה ששכחו את דרכך..משלמים כמוני ומבינים שרק אתה אחד קיים אתה בורא ואתה מקיים ואתה תשמור על ישרי ישראל.
אתמודד בכל יום ..בכל שעה..אולי הכל במוחי איזה אשליה נחמה פורתא שלא אעבור את השנה..סתם איזו תקוות שווא שהכל עומד להגמר...ואולי אחיה יותר...ומי יודע אולי האל יעתר תהיה לי אישה בית בישראל ובן אחד יחיד ומיוחד שימשיך לשאת את שמי לעד…
תם ולא נשלם מסע חיי או תם ונשלם כך או כך, תודה לכם שליוויתם אותי בסיפורי. שאו תפילה יש עוד אנשים במצבי..אם לא מעשה אם לא מהפכה של ממש בחשיבה בחיים ..תפילה אחת קטנה לאלוקים.
