מרגריטה

מַרְגָּרִיטָה

*

מְקַרְצֶפֶת, הֲלֹא חייה תלויים במלאכת הקרצוּף

– הַכּוֹל, מעלוֹת, מדרגוֹת, חֵטְא קָטָן,

חֵטְא גָּדוֹל – גופהּ עָרוֹם, רגליהָ

בְּמגפֵי גומי, שׂערותיהָ בתוך

מִטְפַּחַת, עיניהָ בוחנוֹת

אֶת מעשה יָדֶיהָּ

                             הַגִּיגִית

מִתְקַשָׁה להכיל אֶת בועוֹת הסבוֹן והדי.די.טי

שבמים. התכשירים חדשים, יעילים, לידם מונחים

ספוגים, גם צמר פלדה. יספיקו

לַמשימה

                         מַרְגָּרִיטָה

אינה מוֹחלת לסימן, ולוּ הזערורי

שבהם, שיעיד על יום אתמול או על

רגעיו המוקדמים של הבוקר. מִתְקדמת

באיטיוּת, נמרצת יותר אחר כל מילימטר

רִבּוּעִי שעליו עמלוּ ידיה

                                   ולאחר שתסיים

                                               מַרְגָּרִיטָה

תחלוֹץ את מגפֵי הגומי וּתְרַסֵּס את כּוּלָּהּ בְּדִי.דִּי.טִי. עד

אשר תִּנְשׁוֹם בתוך הֶעָנָן הַמְּטַהֵר, ככה, בדיוק כפי שריססו

אנשי הסוכנוּת אֶת אּמָּהּ כאשר הגיעה ארצה מִשָּׁם, ילדה קטנה,

עלובה, מסוּכנת

                          (כי היא ובני קבוצתהּ סיכנו אֶת

ההיגיינה של כלל התושבים, מי יודע מה מְקַנֵּן

בנקבוביוֹת גּוּפָם הָרָזֶה). ולסיוּם הַטֶּקֶס,

כבר טהורה, תתלבּש בסולידיוּת

עֲנָוָה ותעמוד דוֹם עֵת

תישמע הצפירה.    

*

רבקה ירון

---