כתב קפקא

מרים יקרה, אינני יודעת למה התכוון קפקא

אני הייתי קצת משנה, גם כשמאבדים דברים שאוהבים או אנשים אהובים, לא כלו כל הקיצין.

יש אהבה בעולם והיא מגיעה ונכנסת ללב וממלאת אותו.

היא לא תחליף לאהבה שהייתה היא לא "במקום"

אבל היא ממלא את הלב.

אוהבת אותך מרים יקרה

נורית

ומה עכשיו?

יש ועולמך נחרב

אתה יושב כך ממאן להאמין

משמאלך תהום פעורה

ורק פיסת קרקע קטנה

מעניקה לך יציבות לרגע.

אפוקליפסה עכשיו

העולם נחרב

כאוס גדול סביב

ואתה זועק:

שוד ושבר! ומה עכשיו?

מחשבה נוגה

צורב הקיץ בחומו

עד גשם בא בעתו.

יושב סידהרתא תחת עץ

את הסבל מבקש לגרש.

הנה עננה רובצת על הנשמה

רגע אחר-כך מבצבצת החמה.

ועונות השנה?

כן! זו הארה.

אך יודע הוא בבטחה

כי מה שיהיה כלל אינו מה שהיה.

החורף שידע

לעולם לא ידמה לחורף הבא.

כך האהבה...

חלפה בו מחשבה נוגה.