מבט מבעד לגדר

מבט מבעד לגדר/וולטר מ. ארואה

ביד ימין אוחזת תער

ביד שמאל-ספר

ובעיניה מתגלם הסער

ועל ראשה חצי הנזר

ונאווה היא עד מאד

ולהטה מכה בלהטי

עת מקוננת על רצח ועל שוד

ותקוותה נהי לתקוותי

האמנם לא יכולתי לאחוז במפרקה

בו אחוזה הגאווה המתביישת

ולא אוכל לרדות בו אף דקה

בידי הרקובה והחולשת?

כשאימצתיה ללבי טירוף אחז בנו

ולהב כסף משספת ספר

כמעט וידעתי-צלקת בסופנו

כמעט הם שבו, הררי האפר

ואיך בשתי ידיי שגיתי

עת שברתי את טוטפות עיניה

והרי את סערן חזיתי

ונקם המתהווה בלב פניה

דאבונה תואם את כאבי

ואין קרובים מאשר פנינו

אך פניי חורבים כבית אבי!

שפך של דמים כובש לבבותינו

נאווה היא עד מאד

ואנו בני אותה הדרך בלאט

אך לא פסקה ידי את מפרקה לסעוד

ותערה ננעץ ללא חיים, ללא מבט

ואני עודי כמעט