מָחָר יַעֲלֶה יוֹם חָדָשׁ

מְשַׂרְטֶטֶת פְּסֵיפָס אֱנוֹשִׁי
מְבַטֵּאת עֶרְגָתִּי
אֶל הַזְּמַן שֶׁחָלַף וְהִצְהִיב.
לְעִתִּים מִילוֹתַי
מִתְכַּסּוֹת בִּכְאֵב וּדְאָגָה
וְאָז מַלְבִּישָׁה עֲלֵיהֶן
אֶת הָאֱמֶת. 
רַק נִימֵי לִבִּי
יַבִּיעוּ אֶת שֶׁאֲנִי חָשָׁה.

 
רוֹאָה לְעִתִּים
אֶת לִבָּם שֶׁל אֲחֵרִים
גָּדוּשׁ  בִּכְאֵב וְגַעְגּוּעַ.
לֹא אֶמְחֶה עוֹד
צְחוֹק וּדְמָעוֹת שֶׁל שִׂמְחָה
צוֹעֶדֶת בֵּין הַמֶּרְחָבִים 
וְשָׁרָה 
"אֵיזֶה אַחְלָה עוֹלָם"
הַפְּרָחִים פּוֹתְחִים עָלֵי כּוֹתַּרְתָּם
הָעֵצִים מִתְמַתְּחִים בְּשִׂמְחָה
הַצִפּוֹרִים שָׁרוֹת לִי אֶת שִׁירַת הַמַּקְהֵלָה;
הַיָּם מֵצִיף בְּאַהֲבָה
גַּם אִם דָּהוּ הַצְּבָעִים שֶׁל אֶתְמוֹל
מָחָר יַעֲלֶה יוֹם חָדָשׁ
בְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת
זֶה הַזְּמַן לְחַיֵּךְ וְלִצְחֹק.

13.6.19