גם זאת אהבתי:

גם זאת אהבתי: ... / ©רבקה ירון

*

גַּם זֹאת אָהַבְתִּי: נְגִיסַת תַּפּוּחַ

שִׁנַּיִּם סַבָּה. תְּנוּעָתָהּ לַחֵךְ

עַד תּוֹם הַטַּעַם. וּבְרֹךְ קָטוּעַ

לוֹטְפוֹת יָדַיִם עַל גִּזְעֵי לִבֵּךְ

וְזֹאת אָהַבְתִּי: בִּזְכוּכִית הַלּוּחַ

שְׁתִיקָה עוֹצֶרֶת. שִׁלּוּבָהּ דּוֹחֵק

עַד שִׁיר עַרְבַּיִם. וּבְנִגּוּן רָגוּעַ

חוֹלֵשׁ הַהֵלֶךְ בֵּין מִלִּים לְחֵיק

וַדַּאִי אָהַבְתִּי: פְּעִימוֹת הָרוּחַ

בּוֹדְקוֹת בְּנַחַת. מַשָּבָן הַרְחֵק

עַד צוּר הַמָּוֶת. וּבְקוֹל פָּרוּעַ

תּוֹלִים הַמַּיִם מִמַּפָּל צוֹחֵק

אֹהַב: אָהַבְתִּי: הָעוֹלָם יָנוּעַ

יָדוֹ קָדִימָה מַבָּטוֹ כּוֹרֵךְ

*

רבקה ירון

---