געגועים

מתגעגעת לחיוך,
לדיבור,
לצחוק,
למגע.
מתגעגעת,
כל-כך מתגעגעת.
והגעגועים חזקים ממני,
שוברים אותי.
ולאחר חצי דקה של הרהור בה-
העיניים מתמלאות בדמעות,
והאף מתחיל לנזול.
ואני- כל-כך מתגעגעת.
וכך, היד רצה מהר על הדף,
כשהגעגועים זורמים ממנה,
והכתב נראה נסער,
כאילו יש לו חיים משלו,
והוא אינו יודע מה להגיד, לעשות,
וכל זה-
בגלל הגעגועים.
אך לא הייתי רוצה לוותר עליהם,
כי זו אחת מהדרכים לאהוב אותה,
לרְצוֹת אותה.
ואני מתגעגעת,
מתגעגעת עד אין סוף!!!

(ג' אב תשס"ה)