הַגִּבֶרֶת מִכִּנֶּרֶת

הַגִּבֶרֶת מִכִּנֶּרֶת  

* 

זֹאת גִּבֶרֶת מְגֻנְדֶּרֶת,

הַגִּבֶרֶת מִכִּנֶּרֶת

(מִי זוֹכֵר שֶׁכָּךְ אָמְרוּ?)

לְטַיֵּל הִיא מִתְכּוֹנֶנֶת

וּבְגָדִים בְּלי סוֹף מוֹדֶדֶת:

שֶׁכֻּלָּם אוֹתָהּ יִרְאוּ.

סַנְדָּלִים אוֹ נַעֲלַיִּם?

חֲצָאִית אוֹ מִכְנָסַיִם?

וְאוּלַי אֵיזוֹ שִׂמְלָה?

...כְּבָר יוֹתֵר מִשְּׁעָתַיִם

בָּאָרוֹן, וְהַיָּדַיִם

לֹא קִבְּלוּ שׁוּם הַחְלָטָה...

בְּמוֹחָהּ הִיא מִתְרוֹצֶצֶת.

אֶת רֹאשָׁהּ בַּסּוֹף תּוֹפֶשֶׂת

וְאוֹמֶרֶת: נוּ! מַסְפִּיק!

וְחֻלְצָה וּמִכְנָסַיִם,

כּוֹבַע קַשׁ וְסַנְדָלַיִם

נִמְדָּדִים מוּל הָרְאִי.

זֹאת גִּבֶרֶת מְגֻנְדֶּרֶת,

כְּמוֹ גִּבֶרֶת מִכִּנֶּרֶת:

לְבוּשָׁה וּמוּכָנָה

גַּם תִּיק-יָד לַיָּד לוֹקַחַת,

אֶת הַדֶּלֶת הִיא פּוֹתַחַת,

לְאִמָּהּ שׁוֹלַחַת יָד -

(הִיא בַּת תֵּשַׁע, אֶלָּא מָה...)

*

רבקה ירון

---