עֲצוּבָה בֻּבָּה זֶהָבָה

עֲצוּבָה בֻּבָּה זֶהָבָה 

*

עֲצוּבָה בֻּבָּה זֶהָבָה  

עַד מְאוֹד. גַּם עֲיֵפָה:

הִיא כּבָר לֹא לְצַד אַיֶּלֶת,

וּאוּלַי אַף נִשְׁכְּחָה...

הִיא נֲרְאֵית לֹא-טוֹב, מֻזְנַחַת:

לֹא הֶחְלִיפוּ לָהּ בְּגָדִים

זֶה זְמַן רַב, כָּךְ שֶׁעָלֶיהָ

סְמַרְטוּטִים מְקֻמָּטִים...

עֲצוּבָה בֻּבָּה זֶהָבָה.

מִתְגַּעְגַּעַת. מִתִגַּעְגַּעַת.

וְאַיֶּלֶת, שֶׁגָּדְלָה,

אֶת זֶהָבָה לֹא צְרִיכָה...

וּפִתְאוֹם אַיֶּלֶת רָצָה

לְחַבֵּק אֶת בֻּבָּתָהּ

וְאוֹמֶרֶת לָהּ: זֶהָבָה,

בֻּבָּתִי הַיְּקָרָה!

מָה קָרָה?! מַהֵר! נַחְזִיר  

אֶת יָפְיֵךְ וְהֲדָרֵךְ.

הָיוּ כָּאן הָמוֹן דּוֹדִים

שֶׁלָּקְחוּ אוֹתִי מִמֵּךְ...

הֵם אָמְרוּ לִי שֶׁגָּדַלְתִּי,

מָה פִּתְאוֹם בֻּבּוֹת עַכְשָׁיו?

שֶׁעָלַי לְהִתְבַּיֵּשׁ לִי,

שֶׁכּבָר לֹא צְרִיכָה אוֹתָךְ...

שׁוּם דָבָר הֵם לֹא הֵבִינוּ!

אַתְּ זֶהָבָה בֻּבָתִי!

אַז - גָּדַלְתִּי. וּבְכָל זֹאת:

אַתְּ תָּמִיד תִּהְיִי אִתִּי!

וְעָכְשָׁיו בֻּבָּה זֶהָבָה  

גַּם שְׂמֵחָה, גַּם רְגוּעָה:

הֵן אַיֶּלֶת לָהּ הִבְטִיחָה

שֶׁתָּמִיד תִּהְיֶה אִתָּהּ!

*

רבקה ירון

---