הָאַהֲבוֹת שֶׁלָּנוּ

הָאַהֲבוֹת שֶׁלָּנוּ  

*

הָאַהֲבוֹת שֶׁלָּנוּ נוֹצָרוֹת

בַּמַּגַּע הָאִינְטִימִי עִם הֶחָלָב שֶׁל אִמָּא

עִם הַשָּׁד הַכֹּל-יָכוֹל הַמִּתְרַחֵק

וְנוֹתָר טָבוּעַ בָּנוּ כְּמָקוֹר

לִתְנוּבָה לִתְבוּנָה

הָאַהֲבוֹת שֶׁלָּנוּ גְּדֵלוֹת וּמִתְעַצְּבוֹת מִתְקַרְבוֹת

וּמִתְרַחֲקוֹת וּמוֹפִיעוֹת בְּתַחְפּוֹשׂוֹת וְדִמּוּיִים

בְּאַשְׁלָיוֹת בְּתִקְווֹת בְּחֶמְדָּה וּבְעֶצֶב הַבַּגְרוּת

בְּהוֹפְכֵנוּ לְמָקוֹר לְאַהֲבָה וּלְשִׂנְאָה

הַשְּׂנָאוֹת שֶׁלָּנוּ נוֹצָרוֹת

בַּמַּגַּע הָאִינְטִימִי עִם הַמֶּרְחָק עִם הַ-אֵין עוֹד

עִם הַכְּאֵב שֶׁל הַפְּרֵדָה הַנְּחוּצָה

לִהְיוֹת לְ-אֶחַד-אַחַת

לִהְיוֹת מֻלְבָּשִׁים

בְּאַשְׁלָיוֹת הַזּוּלַת בְּתַחְפּוֹשׂוֹת שֶׁלֹּא שִׁעַרְנוּ

כְּשַׁיָּכוֹת לָנוּ וְהִנֶּה, כֵּיצַד נֵדַע לְהַאֲמִין

לֶאֱהֹב בְּמַגַּע אִינְטִימִי בֵּין דִּמּוּיִּים 

וַאֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים אֶת הַשָּׁד שֶׁל אִמָּא

*

רבקה ירון

---