שירים

גלוי ונסתר

בראשי ההרים בוערות התקוות.

רוח לוחשת שמי, לוטפת אותי

בשעות בוקר נפלאות.

ימים כדבש ממתיקים שעותיי,

 רודה מן הדבש ללא הפסק.

בוקר עולה טופף בחוצות העיר

מעיר ישנים לקראת עמלם.

בחצרות הבתים חתולים מייללים

אל יומם, מסירים ממני קליפות געגוע

אל הגלוי והנסתר.

ונגלו בי דברים מן הרוח הנושבת

חשפו בי טפחיים עד כי נמלאתי.

 

 


תגובות

דני זכריה / גלוי ונסתר / 27/09/2019 12:25
גלי צבי-ויס / קליפות של געגוע / 27/09/2019 14:24
יום טוב צבי / רודה מן הדבש / 27/09/2019 14:57
יצחק אור / לוחשת שמי / 28/09/2019 08:04