עֵרָן וְנָמִי

עֵרָן וְנָמִי / ©רבקה ירון

*

נָמִי הַחֲתַלְתּוּלָה

מִתְמַתַּחַת לָהּ בְּנַחַת

כִּי יוֹדַעַת שֶׁעֵרָן

רָץ לְהָבִיא לָהּ תַּ'צַּלַּחַת.

(כֵּן: עֵרָן אוֹהֵב מְאוֹד

אֶת הַחֲתוּלָה שֶׁלּוֹ.)

רֹב הַיּוֹם עֵרָן שָׂמֵחַ,

מְשַׂחֵק וּמִתְרוֹצֵץ

וְאֶת אִמָּא מְשַׁגֵּעַ:

לֶאֱכֹל הוּא לֹא רוֹצֶה...

הוּא עוֹשֶׂה לָהּ בְּעָיוֹת

שֶׁאִמּוֹ לִפְתֹּר יוֹדַעַת:

הַכֹּל שָׁב אֶל מַסְלוּלוֹ -

וְגַם נָמִי מִתְרַגַּעַת.

(נָמִי הַחֲתַלְתּוּלָה

רוֹצָה שֶׁקֶט סְבִיבָתָהּ...)

מִשְׂחָקִים לֹא חֲסֵרִים

וּסְפָרִים רַבִּים יֵשֹ גַּם, 

וְעֵרָן קוֹרֵא לְנָמִי

בַּתְּמוּנוֹת שֶׁבְּתוֹכָם.

(כִּי עֵרָן רַק בֵּן שְׁנָתַיִם:

לֹא מָמָשׁ קוֹרֵא עֲדַיִן...)

מַגִּיעוֹת אַז שְׁעוֹת הָעֶרֶב:

לַמִּקְלַחַת, לֶאֱכֹל

(כֹּה עָיַף עֵרָן בֵּינְתַיִם

שֶאוֹכֵל כּבָר בְּלִי לִרְטֹן), 

שְׁעַת סִפּוּר טֶרֶם שֵׁנָה,

לַיְלָה טוֹב

וּנְשִׁיקָה.

וּבַלַּיְלָה, כְּשֶׁעֵרָן

מְכֻנָּס בְּמִטָּתוֹ,

נָמִי הַחֲתַלְתּוּלָה

מִתְמָּקֶמֶת לְצִדּוֹ:

זֶה עַל זוֹ שְׁנֵיהֶם שׁוֹמְרִים

וּבְשֶׁקֶט נִרְדָּמִים.

וּבַבֹּקֶר? וּבְכֵן: שׁוּב

מִתְחַדֵּשׁ אוֹתוֹ סִפּוּר:

נָמִי הַחֲתַלְתּוּלָה

מִתְמַתַּחַת לָהּ בְּנַחַת

כִּי יוֹדַעַת שֶׁעֵרָן

רָץ לְהָבִיא לָהּ תַּ'צַּלַּחַת.

(כֵּן: עֵרָן אוֹהֵב מְאוֹד

אֶת הַחֲתוּלָה שֶׁלּוֹ.)

(...)

*

רבקה ירון

--- 

שנה טובה-טובה ומתוקה לכם, חברַי היקרים ב"דרך המילים"!

באהבה רבה,

רבקה

---