בית הטבע

שערי סמר, עורי התחדד

שפתיי רפרפו בלאט

מחשבות החלו בראשי להדהד

ערפל פנימי כבד הלך ופשט.

עצמותיי בערו בחומו של כבשן

שיניי שינו מצב צבירה באופן דרסטי

לפרקים מזיעות לפרקים מעלות עשן

זה היה ערב ממש דרמטי

בחלל בטני התעופפו פרפרים

תוצאות התנסותי שוות יום עיון .

זרימת הדם בעורקיי קפאה

וכמעט תש כוחי

כשמנגינה כל כך יפה

החל לשירלי מוחי

פתאום הכל עצר מלכת

שעוני אז סימן שש ורבע

כשראיתי אותך אליי מחייכת

אי שם בבית הטבע