אז מה היה לנו פה?

אָז מָה הָיָה לָנוּ פֹּה?
קְצָת חֲמָרִים שֶׁל גַּעֲגוּעַ
שֶׁאָנוּ לָשִׂים מֵעֵת לְעֵת
בְּעֵת שֶׁאָנוּ מְשַׂחֲקִים עַל הַחוֹף
עִם יְלָדֵינוּ שֶׁבָּאוּ מֵאִשָּׁה
אַחֶרֶת,
לֹא מִמֵּךְ-
שֶׁנּוֹתַרְתְּ מֵאָחוֹר

וְאַתְּ. מָה?
הַקָּמִים בָּךְ בְּקָרֵי קַיִץ
שֶׁל כְּמִיהָה אֶל
הַיָּדַיִם שֶׁלָּשׁוּ אֶת בְּשָׂרֵךְ
אֶל הַקּוֹל. שֶׁלָּחַשׁ לָךְ
דְּבָרִים שֶׁל אַהֲבָה -
לְהִשְׁתַּגֵּעַ.

וְהִנֵּה הַכֹּל עוֹבֵר. הַכֹּל זוֹרֵם
מִתְעַכֵּב לִשְׁנִיהָ בְּמַחֲשָׁבוֹת
וְגוּפֵךְ שֶׁכֹּה אָהַבְתִּי:
לֹא עוֹד אִתִּי.
כִּמְעַט כְּמוֹ הָיָה
הַפֶּרַח שֶׁקָּטַפְתִּי-
וְאֵין בּוֹ עוֹד צוּף-
לְהָכִיל.