שירים

אימי

חבריי היקרים
לפני כשבועיים מתה עלי אימי.
מתוך הכאב הגדול, צומחת היצירה ומרקיעה שחקים.
שמונה וחצי שנים אחרי שנפרדנו בכאב עצום מאבא, הצטרפה אליו אימא. 
והכאב? הוא הפך להיות איבר נוסף בגוף, אתו חיים, קמים בבוקר, והולכים לישון בלילה. לעולם לא תהיינה לי די מילים לתאר את הכאב, ובכל זאת...

את הכאב בלתי ניתן לשקול במאזניים
את מה שניבט לכל אחד מאתנו היום מתוך העיניים
את הצער המוכפל פעמיים
את הדמעות, שהן טיפות המים של השמים

על פי כללי הניקוד יש לשים כעת נקודתיים
ולומר שתמה תקופה, ואין מה לשים בסוגריים
כי הצער המוכפל פעמיים
הוא הדמעות, שהן טיפות המים של השמים

וכבר חולף יום, ועוברים יומיים
תמה השבעה, חלפו יותר משבועיים
והאבל הזה, ההופך לכולנו את הקרביים
בוקע מן הדמעות, שהן טיפות המים של השמים

כל חייך את זו שהושטת לנו שתי ידיים
והרעפת עלינו אהבה, ומילים, ומתק שפתיים
ומתוך משבר חייך קמת ועמדת על הרגליים
והיום, ראי, הדמעות הן טיפות המים של השמים

כמו שאמר לך אבא - מן הגולה יצאת ושנסת מותניים
ויום אחר יום פעלת, מעולם לא בעצלתיים
והקמת דור מופלא, מן היסוד עד הטפחיים
הבוכה היום בדמעות, שהן טיפות המים של השמים

נותרנו כאן, אבלים וחפויי ראש
ובצל כנפיו יסתירך, בצל עצי הברוש
והיום כולנו נזעק אל השמים
כי הדמעות , הן הטיפות האלה של המים.

תגובות

דני זכריה / האבל בלתי ניתן לשקילה במאזניים / 09/11/2019 14:03
צביה / דני היקר / 09/11/2019 14:05
דני זכריה / חזק ואמץ גם / 09/11/2019 14:18
גלי צבי-ויס / אבלים וחפויי ראש / 09/11/2019 19:54
מרים מעטו / ~love~ :-S / 10/11/2019 00:07
יום טוב צבי / טיפות המים של השמים / 11/11/2019 06:53