געגועי לקורפו

תָּמִיד הַיֹּפִי הַזֶּה שֶׁבָּא מִשּׁוּם מָקוֹם כְּאִלּוּ

כְּמוֹ הָיִית נִימְפָה הַמְּגִיחָה מִמַּעֲמַקֵּי הַיָּם

בְּלֹא כְּסוּת, בְּלֹא בּוּשָׁה לְהַבִּיט כָּךְ

בְּעֵינֵי הַשָּׁמַיִם

מַרְטִיטָה אֶל גָּרוֹן אֲהוּבָהּ הַפָּעוּר

מִשְׁפָּטִים שֶׁל אֵימַת הַתְּבוּנָה

בְּאַל גַּעַת

בְּמָה שֶׁעוֹד נוֹתַר -

וּלְעוֹלָם לֹא נֵדַע מָתַי יָבוֹא הַיּוֹם

לָחוּשׁ וְלָדַעַת.

גַּעְגּוּעַי לְקוֹרְפוֹ.

אָכֵן,

הַחוֹלוֹת הַלֹּא נִגְמָרִים.

גַּרְגְּרֵי תְּשׁוּקָה אפוסת כּוֹחוֹת-

שֶׁל נְדוּדִים וְחִפּוּשׂ.

וְהֵם כֹּה זְהֻבִּים.

כְּתֵבוֹת שֶׁל מַטְמוֹן אָבוּד.

מִפַּעַם.