שְׁאַג כְּפִיר/ ש. כהן

שְׁאַג כְּפִיר/ ש. כהן

תָּבוֹא בִּקְהַל,

וַחֲבוּרַת כְּפִירִים

הִיא זוֹ.

תִּשְׁאַג,

הֵן לְאַרְיֵה מִכְּפִיר הָפַכְתָּ,

וְשַׁאֲגָתְךָ הָרִים תַּרְעִיד.

נִבְהֲלוּ מוֹסְדוֹת אֶרֶץ.

רֶגַע כִּי רֹאשְׁךָ תַּרְכִּין,

הֵן עָיַפְתָּ,

קָמוּ צָרִים לְהָרַע,

קָם אוֹיֵב וְחֶרֶב בְּיָדוֹ.

הָרֵם רֹאשְׁךָ.,

הַבֵּט..

זֹאת אֶרֶץ מַלְכוּתְךָ.

שְׁאַג כְּפִיר

שְׁאַג!..

רַעַם קוֹלְךָ

יְשַׁבֵּר צוּקִים.

נָס אוֹיֵב ,

מָחַצְתָּ חַרְבּוֹ.

שְׁאַג אֲרִי,

וְלוּ גַּם לִבְּךָ שׁוֹתֵת.

שְׁאַג לָבִיא,

זֹאת לֹא הָאַחֲרוֹנָה בַּשְּׁאָגוֹת...