קבלה

בכל דבר זה כך. הכול תלוי אם מקבלים או לא. תודה רבה לך נורית היקרה על הציטוט הנפלא שהבאת לנו.

מבט עיניים

אתה מתבונן בה בעיניך החומות

פעם תהית-האם בעלי העיניים התכולות

רואים את העולם אחרת.

נקודת מבט תמימה, מתוקה נאיבית שכמותה

אז, בילדותך טווית לך אידיאלים נשגבים

יצרת את מושא האהבה והיחסים.

כיום אתה יודע נקודת מבט מהי

סובייקטיבית, אישית, שלך

כשאידיאל נושר על קרקע המציאות.

פעם היה זה מושא של אהבה

כיום היא בת-אנוש

כמוך אלא מה.

בין הרצוי למצוי, אתה יודע

עובר רק קו אחד

קו המציאות.

את הפער הזה תמיד תשלים בדמיונך

דבר-מה תמיד יחסר לך

בלתי אפשרי עבורך לקבל את זו העובדה

ובכל זאת, אתה חי איתה.

צריך לדעת בכל דבר להפריד בין עיקר ותפל. מי שיודע לבצע את ההפרדה הזו, לא נכנס לכל מיני דברים פחות חשובים והוא מצליח לקבל את הדברים כמו שהוא. מי שלעומת זאת מערב שיקולים לא עניינים, יתקשה לקבל כמו שהוא. זאת בעצם דמגוגיה. בשביל קבלה צריך גם להיות בעל אמפטיה.