רָצִיתִי / ש. כהן

רָצִיתִי / ש. כהן

רָצִיתִי רַק לִכְתֹּב,

עַל שֶׁקֶט וְשַׁלְוָה.

רָצִיתִי רַק לַשִּׁיר,

שִׁיר עַל הָאַהֲבָה.

רָצִיתִי רַק לַחֲלוֹם,

שֶׁכָּאן שׂוֹרֵר שָׁלוֹם.

שֶׁכָּאן פּוֹרַחַת הַתִּקְוָה.

רָצִיתִי לְצַיֵּר ,

פְּרָחִים בִּשְׁלַל צְבָעִים.

רָצִיתִי לְטַיֵּל בָּעֵמֶק וּבַהַר.

רָצִיתִי רַק לִרְאוֹת,  

אֵיךְ יְלָדִים שְׂמֵחִים.

רָצִיתִי לְעוֹדֵד,

אֶת הַחוֹלִים שֶׁמַּבְרִיאִים.

רָצִיתִי לְתָאֵר אֶת הָעוֹלָם,

רַק בַּצְּבָעִים וְרֻדִּים.

שֶׁאָדֹם הוּא רַק צֶבַע,

וְלֹא "צֶבַע אָדֹם".

וְכָחֹל זֶה הַיָּם,

וְיָרֹק שֶׁל פְּרִיחָה וְלִבְלוּב

וְאָדָם הוּא אָדָם.

רָצִיתִי רַק לִרְאוֹת אֶת הָאוֹר,

רָצִיתִי לְחַבֵּק אֶת כֻּלָּם.

רָצִיתִי...