אדם ואדמה

אדם  ואדמה

ראשונה היתה האדמה
הרגישה בודדה רצתה חברה
התקשרה לריבון עולם
ואמרה לו,-

מה הטעם בהיותי גדולה ומכילה ואני נטושה לבדה,
זקוקה לדם חם של אדם וחי
שיהלכו עלי וייהנו ממני, ברא לי אדם
שיעבוד ויעבד אותי , תהיה לו ולי ברכה.
ברא האל את האדם
אך שם אותו על אדמת גן עדן
שם היה הכול מוכן לא עבד ולא עיבד,
רק משחק ומשתובב,
אבל אז התלונן האדם,אני לבד ,משעמם לי
צור לי אישה, תהיה לי חברה
לקח ממנו צלע ויצר לו אישה,,
שניהם גרו בגן העדן,
הכול מוכן רק הושט יד וקח.
‏הם בבטלה והאדמה מחכה,,
רק אחרי שלא עמדו בפיתוי הנחש וגורשו מגן העדן
החל האדם לעבד ולעבוד את האדמה
והאישה עזר כנגדו, נגמרו החיים הטובים

של האדם והחלו של האדמה.
האדמה נתנה לאדם את יבולה בשמחה

כי כבר לא היתה בודדה, האדם איתה,
לימים למד האדם לצוד והילחם

והאדמה ‏ נמלאה בדם אדם וחיה