זרם הרוח

לכי,

הוא אמר,

זרמי עם הרוח.

היא הלכה,ואז נפלה.

ידו מלמעלה הושטה,

ואותה הרימה.

לכי,

הוא אמר לה,

אך היזהרי ממכשולים.

קפצי מעל מהמורות,

התכופפי מפני ענפים דוקרים.

זרמי עם הרוח,

לכי,

והיא הלכה,

והפעם-נזהרה.

הנה הסוף,

ואליו היא הגיעה.

אך בעצם הוא התחלה.

עוד דרך-אך זה בעולם אחר.

לא עם אחד שעוזר,

אלא עם רבים.

לה הם יושיטו יד,

יתנו הזהרות.

לכי.

הם יאמרו-

זרמי עם הרוח,

לכי.

(אדר א' תשס"ה)