נשכח העבר

אדם עולה מתוך בור,

כולו מתמלא באבק,בבוץ.

מגיע אל שפת הבור-ויוצא.

אך האנשים שלמעלה-

לא משנה כמה פעמים יתנקה-

תמיד יראו את הלכלוך,

הלכלוך שדבק בו כשעלה מן הבור.

וזה אינו סיפור,לא אגדה.

כי כך קורה גם בינינו,בחיים האמיתיים.

אדם עולה מן העוני,המצוקה,

עולה אל העושר,המשרות הרמות.

אבל האנשים המתקנאים בו-

 תמיד יזכרו את עברו,

יראו אותו כאחד עני ודל,

אשר רק לכמה ימים התמזל מזלו.

תמיד יהיו הרואים זאת.

למה?

למה אי אפשר לשכוח את העבר הרע,המביש?

לפחות היו אתם,הקוראים,

מאלה שאינם מקנאים.

מאלה שאומרים

"נשכח עברך.

עלה והצלח"

(י"ט ניסן תשס"ה)