מותה של נסיכה / רונן

מותה של נסיכה / רונן

לא כתר עטרות למחלפותיה

ולא שמלת שש או משי

לא יהלום או נופך לאצבעותיה

רק שער לוהב אש היא

לא שפה גבוה ונימוסי גבירה

ולא גינוני מלכות סיגלה לה

רק ילדה-עלמה כל כך שבירה

שמחפשת מקום מסתור ללילה

מבצרם נטשו באישון הסהר

הרחק מביתה חיפשה לה מזור

שם אביה פער בה פער

ואמה היתה להן למגור

בגופה הצעיר פרנסה גברים

ובנפשה לא היה מתום

מסרסורי נבלות בלילות קרים

כלכלה לאחותה קצת חום

נפשה הברה עשתה נפשות

ושמעה פרח והרקיע תפוצות

גם אם חיקה מחה לעיתים חלושות

האח הידד לנסיכת הפרוצות

לילה עמה היה כוידוי

מכבס תאוות ומוסר

ואם אין מקום היום לעילוי

אין דבר, תבוא פה מחר

מרכבת השנים נושאת לה בעול

ובשרה הרמוס מקומט ואפור

וכשנפשה דעכה עומדת לקמול

לרגע לא סב מבטה לאחור

כפצע פעור נפער לו הבור

כרחם פעור כמו לידה הפוכה

דוממים אלפים עטויים בשחור

ליבם חמוץ ולחְיָם מלוחה

תודתם לה שלוחה

עכשיו כבר נינוחה

היה גופה להוכחה

איך הרוע מתוכם לקחה

וכשנשמתה פרחה

יותר משמץ ניחוחה

נזרע בכל לב שקדחה

מוכתרת בדמעות כנסיכה

סמרטוט אשה נטמן כאן היום

קליפה ריקה מתוכן

בכל אשר נוּגָע ניצת לו חלום

חלום שלא ידעך מזוקן

ובין אלפי האבלים, כולם בשחור

משפחה אחת עטויית לבן

עם שער של אש והזכות לבחור

מערסלת בחיקה תינוק קטן

© כל הזכויות שמורות לרונן