על כף המאזניים.

על כף המאזניים.

עומד למשפט?

על מה ועל מי?

על שכה משתוקק אתה אל גופי, אל ליבי?

על כף המאזניים מונח כאן הכל,

אם תטה צד אחד,

אכן נישבר וניפול.

אלת הצדק מטה את הכף,

לא תחמוד בה, וגם לא תנאף.

היא, היא שחורצת דינים,

היא שתקבע אם ניצים או יונים,

יקצרו מרחקים ויפלו חבוקים.

זכאי!

כאן תצעק ותקרא לשמיים,

אך אין רחמים על אותן העיניים.

עיניך,

שקוראות שוקקות וחומדות,

את כל מילותיי, המטרפות, המשגעות.

צדק, צדק תרדוף –

האמנם?

כי על תשוקת לבבך, הנך מואשם.

זהו.

פסק דינך נחרץ – אמרנו כבר די.

בליבי לנצח תשב

על תנאי...