שמש אדמונית

השמש ירדה להתקרר בים

רוח בין ערביים

העולם כולו בשביל שתינו קיים

המראות, הריחות וצלילי מצלתיים

כמה רגעי הפסקה

נעצור המרוץ רק מעט

מלבנו נוריד כל שריד מועקה

ניקח את זמננו לאט

סיפור נפלא נספר

זו לזו, במלים וגם בלי

על פגיעה אפשרית נבקש לכפר

ילדה יקרה שלי

באהבה עד בלי די

נחרוז המחרוזת ביחד

על חוט אהבה ללא תנאי

ניגדל כך שתינו בלא פחד

השמים נצבעו אדום

אורות הרחוב מול החושך

נמצה רגעי אושר עד תום

עם הצל שגדל לו לאורך

מֵחַלּוֹן בֵּיתִי/ש.כהן

בָּעֶרֶב ,

מֵחַלּוֹן בֵּיתִי,

רָאִיתִי אֶת הַיָּם.

שֶׁמֶשׁ אֲדֻמָּה

הוֹפִיעָה ,

נָשְׁקָה לַיָּם

וְלֹא נוֹדַע כִּי

בָּאָה אֶל קִרְבּוֹ.

תומר היקר , צרפתי קטע של שיר שכתבתי ב- 18.2.

עדיין לא פרסמתי אותו. נזכרתי בו כשקרתי את שירך.

שיר מקסים , על יממה ועל שקיעה .

שבת שלום

שמוליק