תן לה בפנג-שוואי

כשעברתי לגור במרכז הכרתי בחורה אחת, קוראים לה סיוון והיא הייתה סופר שאנטיפית.

וואלה, לא היינו ממש בקשר זוגי, היינו יותר ידידים.

 יצאנו הרבה ביחד עם החבר`ה השרוטים שלה.

היינו יוצאים הרבה ל-לילנבלום 25  ומעיפים כמה שוטים.

בזמן שכן יצא לנו לבלות לבד, היינו לוקחים נרגילה ויושבים על חוף הים בסבבה.

זו הייתה תחושה אלוהית משכרת.

היינו צוחקים, תמיד העלנו את האפשרות שאני והיא צריכים לצאת כזוג.

אבל כל פעם מחדש החלטנו שזה לא רעיון טוב,

 כי אז ה"ידידות העמוקה" שלנו תלך לעזאזל אם זה לא ילך.

ככל שהזמן עבר, התחלתי להתאהב בה יותר ויותר, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי.

ניסיתי להסתיר את זה, אבל זה לא כל כך הצליח.

כל פעם שראיתי אותה עם הג`ינסים הקרועים והטיקה,

 שהיא הייתה מדביקה באמצע המצח כמו ההודיות, זה חירפן אותי לגמרי.

השיער שלה היה ארוך, פריקית כזו, זו אחת הסיבות שכל כך נמשכתי אליה.

היא הייתה שונה מכל הבנות שאי פעם הכרתי בחיי.

שומעת לד זאפלין ופינק פלויד, חובבת מיסטיקה לא קטנה,

כל פעם לפני שהייתי אוסף אותה מהדירה הקטנה שלה בשנקין,

 הייתי מחכה לה שעה שתסיים את היוגה שלה. זה היה מטורף לחלוטין.

הגעתי למצב שזה היה ממש קשה בשבילי לבלות איתה, להסתכל עליה צוחקת ולא להדביק לה צרפתית במקום.

ערב אחד, סיפרתי לחבר טוב שלי, מוטי, שאני מאוהב ולא יודע מה לעשות איתה.

הוא פשוט הביט בי ואמר "תן לה בפנג-שוואי אחי" ואז חזר לכוסית הג`וני ווקר שלו.

"מה?" שאלתי ותקעתי בו מבט, לא הבנתי מה הוא רוצה, חשבתי שזה רק האלכוהול שמדבר.

"היא רוצה פנג-שוואי לא? תזרום עם זה עד הסוף, תראה לה מי הגבר, תיתן לה באימ אימא של הפנג-שוואי!!" אמר וגיחך לתוך קערת הבוטנים הריקה שהייתה על השולחן.

"אוקיי... אתה מנסה להגיד שאני צריך להיות שאנטי כמוה ואז היא תרצה אותי?" שאלתי.

 

"משהו כזה, תסדר לה ערב, חתיכת ערב בדירה שלך שהיא לא תשכח.

 סדר את הרהיטים, תדליק נרות, קטורת וכל החרטה הזה,

עד שהיא תבער ותראה איך היא עוד תשליך את עצמה עליך,

חכה, חכה.. מילה של מוטי!"

אמר וסימן למלצר שימזוג לו עוד ג`וני אחד.

 

שתקתי, חשבתי על מה שהוא אמר, החלטתי שזה שווה ניסיון...

אולי אני אנסה לתת לה בפנג שוואי, אולי זה יעבוד.

יום למחרת, התקשרתי אליה, היא כל כך שמחה לשמוע אותי.

 

"גולן!!! מה המצב? איך התגעגעתי! שבוע לא ראיתי אותך.. לאן נעלמת?!" היא שאלה,

בלעתי את הרוק, בתוך הלב חשבתי – אני הולך לעשות את זה!

 

"א... הייתי עסוק ממי, את יודעת... משגעים אותי בעבודה,

אבל, חשבתי שאולי היום הערב תבואי אליי ונראה סרט או משהו כזה, בא לך?"

אמרתי ועצרתי את הנשימה, פחדתי שזה יבהיל אותה,

כי  אף פעם לא היינו לבד בדירה שלי.

"וואלה, סרט טוב?  חשבתי שנלך לחוף או משהו כזה..." היא אמרה וניסתה להתחמק.

"סיוון, אנחנו תמיד הולכים לחוף, בואי נגוון קצת, לא נמאס לך...?

אל תדאגי אני לא אוכל אותך, לא היום בכל אופן...!"  אמרתי והיא צחקה.

"טוב... אני אבוא, אבל רק בגלל שאתה כזה חמוד.

באיזה שעה תבוא לאסוף אותי?" שאלה ואני הרגשתי תופים, תופים בלב שלי.

"שמונה וחצי מתאים לך?"

"אחלה, תבוא, אני אסיים את היוגה שלי עד אז" אמרה וחיוך גדול עלה על שפתיי.

"אז קבענו, אל תתרגשי יותר מדי, זה רק אני.."

"מה אתה אומר, מזל שאתה לא יכול לראות איך אני מסמיקה פה...

יאללה מתוק, נתראה היום בערב." אמרה וסיימנו את השיחה.

                                                -

התנהגתי כמו  מטורף, הודעתי לעבודה שאני חולה

ושאין מצב שאני מגיע למשמרת ערב.

הבאתי איזה מומחה לפנג-שוואי שיסדר לי את הדירה,

גנב אותי המניאק הזה, גרף ממני איזה ארבע מאות שקל(!!!) אבל זה לא עניין אותי,

עשיתי את זה בשבילה.

קניתי נרות בריח וניל, קטורת וניל,

 הבאתי איזה  סרט פילוסופי "מה לעזאזל אנחנו יודעים?!" או משהו כזה.

לקחתי את זה קשה, שמתי ברקע איזה דיסק של אניגמה שהיה זרוק אצלי בבוידעם כבר שנים...

הזמן עף כמו מים, לא שמתי לב איך הוא עבר מרוב שהתכוננתי לערב הגורלי הזה.

 הסתכלתי על הספה, היא הייתה כל כך מזמינה,

אמרתי שאני אשים רק לשניה את הראש, הייתי כל כך עייף,אז קפצתי עליה ו... 

                                           -

"שיט!! לעזאזל! אני לא מאמין!!"

קפצתי כשהבנתי שהשעה הייתה כבר שמונה ורבע ואני צריך לאסוף אותה בדיוק עוד רבע שעה.

 רצתי מהר לחדר, שלפתי מהארון איזה מכנס דייגים וחולצה עם סמל השלום,

 כי חשבתי שזה  מתאים למקרה הספציפי הזה.

האמת הרגשתי כל-כך מטופש, אבל החלטתי שההצגה חייבת להימשך.

היו לי שתי שיחות שלא נענו ממנה,

יצאתי מהדירה כמו מטורף לכיוון החניה, נכנסתי לאוטו וחייגתי אליה.

"אני בדרך, אני בדרך, פשוט היה איזה פורץ בבניין ממול אז התעכבתי כי פיצצתי אותו מכות את יודעת..." אמרתי עוד לפני שהיא הספיקה להשחיל מילה.

"פורץ הא?... הוא בטח היה מגודל, שעיר ומכוער...לא?" היא אמרה וצחקה.

"א... כן, זה בערך התיאור שלו"  אמרתי.

"ידעתי שתירדם... אבל יש לך מזל שאתה הידיד הכי טוב שלי, אז אני סולחת לך ותזיז כבר את התחת שלך לפה! אני מחכה..." היא אמרה וניתקה.

היא מכירה אותי כל כך טוב, חשבתי וחייכתי.

למזלי, לא היו יותר מדיי פקקים, אז הגעתי ב-8:50,

החלטתי שלא כדאי לעלות, אחרת עוד ניתקע שם.

צפרתי והיא יצאה מהחלון,

"הוו, כבוד השר הגיע אני רואה, חכה, אני יורדת להצליף בך"

היא אמרה ותוך כמה רגעים היא כבר הייתה בתוך האוטו שלי.

"אז מה קורה? היפיפייה הנרדמת!"  היא אמרה "ומה נסגר עם החולצה?" הוסיפה.

"אם תזכרי אותי סיוון, האם תקדישי לי קצת זמן??" השבתי לה בלי קשר,

היא גיחכה והוציאה לי לשון.

                                                    -

 

תוך רבע שעה היינו בכניסה לדירה שלי, הרגשתי שאני לא יודע למה לצפות.

הלכנו לאט ונעצרנו מול הדלת, היא הסתובבה אליי.

"אז מה אתה זומם הפעם?" שאלה.

"אני? לא כלום... רק ערב איכותי עם החברה הכי טובה שלי!"  אמרתי וסובבתי את המפתח,

הדלת נפתחה לרווחה.

כל הנרות עמדו בשורות, חיכו שרק ידליקו אותם,

 הרהיטים מסודרים ברוח הפנג שוואי,

קטורת וניל באוויר, אניגמה בסטריאו ורק התגובה שלה איחרה להגיע...

הבטתי בה, היא נראתה דיי המומה, אבל משום מה זה לא נראה כמו מבט חיובי.

"מה זה אמור להביע?" היא פתחה ואמרה לבסוף, אחרי שתיקה של 2 דקות ארוכות מאוד.

"מה זאת אומרת?? זו הדירה שלי חמודה, רק לך מותר להיות שאנטי? גם אני כזה לפעמים,

כשאני ב"מוד" זה מפריע לך?" אמרתי ולחץ ניכר בקולי.

"אתה רוצה להגיד לי שככה הדירה שלך נראית בדרך כלל??" היא שאלה בספק.

"מממ... לא תמיד אבל ברוב המקרים כן, טוב בואי ניכנס אני מתחיל לקבל צורה של משקוף" אמרתי

והובלתי אותה פנימה באלגנטיות.

"תמיד היית כזה שנון.." אמרה בציניות

"שבי, רוצה משהו לשתות?"

"מממ... יש לך הייניקן?"

"זהו? נגמרו ימי הוודקה נקי המפורסמים שלך?" שאלתי וקרצתי לה.

"נו טוב! שיהיה, תביא שוט של ודקה אבל אחרי זה תארגן לי הייניקן או שאני הולכת לחפש אחת..."

"בסדר, כבר חוזר, אל תהני בלעדיי".

הלכתי, אני משער לעצמי שבדקות האלה היא בחנה את הרהיטים  ואת כל הדירה, מנסה להבין מה לכל

הרוחות אני עושה.

לבסוף חזרתי, עם שני שוטים שנגמרו מהר מאוד ואפילו הספקתי לשים את הסרט, אני בקושי הסתכלתי עליו והיא הייתה קצת מסוחררת בשביל להבין במה זה עוסק ,

אבל זה לא הפריע לה ללגום את הבירה שלה בהנאה יתרה.

 כמעט ולא שלטתי בעצמי,

רציתי לעלות עליה ו...

נו, אבל ידעתי שזה ממש לא בהישג ידי, אז חזרתי להביט בסרט, עשיתי את עצמי מתעניין.

תוך כדי, היא שמה את הראש שלה על הברכיים שלי.

הלב שלי דפק בעצמה, לא ידעתי מה אני עושה עם עצמי, מה עושים? שאלתי את עצמי,

ניסיתי לחשוב, יש מצב שהיא רוצה אותי? שזה הדליק אותה כל הקטע עם השאנטי?

או שהיא סתם שמה עליי את הראש? אפילו שזה אף פעם לא קרה לפני היום.

 הרגשתי שאני בוער, רציתי לנשק אותה  ולקרוע מעליה את הג`ינס,

אבל שלטתי בעצמי, באותה שניה לפחות.

אחרי כמה דקות, היא הסתכלה עליי,

"היי אתה.." היא אמרה, היא שלחה יד וליטפה לי את השיער,

ידעתי שהיא קצת מסובבת, אבל לעזאזל הכול, היא בסך הכול שתתה שוט אחד של וודקה והייניקן,

אני ראיתי אותה הרבה יותר שיכורה מזה,

 הבחורה ידעה טוב מאוד מה היא עושה ומה היא רוצה.

הבנתי שזה עכשיו או לעולם לא.

משכתי אותה אליי, היא קצת הופתעה, זה לא הזיז לי בכלל.

נישקתי אותה ולמרבה הפלא היא נישקה אותי בחזרה,

התחלנו להתנשק, זה היה לוהט ובלתי יאומן...

היא קרעה מעליי את החולצה,

נישקתי אותה בצוואר,

הרגשתי שהעולם נעצר, הכול היה בהילוך איטי, 

הנשימות שלנו נהפכו לאחד.

הורדתי את הגופייה שלה, היא רעדה וגם אני.

המשכנו להתנשק,

הרגשתי שאני בשמיים,

פתאום היא אמרה משהו,

 לא הבנתי מה היא אמרה, זה נשמע כמו "אני אוהבת אותך"

אז בלי לחשוב פעמיים אמרתי לה –"גם אני אוהב אותך".

אילו רק יכולתי להחזיר את הגלגל לאחור,

למסמר לעצמי את הלשון ללשון שלה ופשוט לשתוק!!

אבל הייתי חייב להרוס.

ברגע אחד, הכול נעצר, היא הפסיקה לנשק אותי והתיישבה במהירות על הספה.

"מה קרה?? עשיתי משהו לא בסדר??" שאלתי ולא האמנתי שאני בסיטואציה הזו,

"אמרתי לך שאני רוצה אותך ואתה אמרת – גם אני אוהב אותך-  אתה באמת מרגיש ככה?"

היא אמרה ורציתי לקבור את עצמי.

"אה... חשבתי שאמרת שאת אוהבת אותי, זו הייתה אי הבנה, את באמת תתני לזה להרוס את הכול??"

שאלתי בעצבים.

"אני חשבתי שאנחנו סתם משתעשעים היום גולן, אם לרגע אחד הייתי ידעת שיש לך רגשות כלפיי לא הייתי זורמת איתך ככה! אני חייבת ללכת..." היא אמרה והחלה להתלבש בזריזות.

"אבל סיוון, נו אל תהיי כזו, אני לא התכוונתי, אל תהיי כזו כבדה!!" אמרתי אבל היא כבר סיימה להתלבש.

"אני מצטערת גולן, אבל עדיף שתסבול עכשיו מאשר שתסבול מלב שבור" אמרה ויצאה בריצה מהדירה שלי.

                                                             -

למחרת קמתי עם כאבי ראש מטורפים,

לקח לי כמה שניות להיזכר שדפקתי לעצמי את הסיכוי היחיד שהיה לי איתה.

התקשרתי אליה כמה פעמים, היא לא ענתה.

כל היום עבר לי במחשבות עליה, כמעט ולא התרכזתי בעבודה, אבל לא היה אכפת לי מכלום.

טורנדו של מחשבות  -מה אפשר לעשות?-

 

רגשות מעורבים הציפו אותי,

 

ישנתי, לא שמתי לב לזמן, כלום לא שינה לי.

 

טלפון אחד, אפילו לא אחד היא החזירה לי המניאקית

 

ורק על זה חשבתי, זה הכעיס אותי, מאוד אפילו. 

אבל כשהגיע הערב, הגיעה יחד איתו דפיקה בדלת,

הלכתי כמו זומבי ופתחתי, היא עמדה שם, מולי, מביטה בי.

"גולן אנחנו צריכים לדבר" היא אמרה, הסתכלתי עליה, חשבתי שאני מדמיין, אולי הוזה,

 אבל זה היה אמיתי.

הכנסתי אותה.

"לגבי מה שקרה אתמול..., היא פתחה ואמרה,

 אני בהחלט ידעתי מה אני עושה וממש רציתי אותך באותו רגע.

אבל אני לעולם לא אוכל להיות איתך, במיוחד לא עכשיו כשגיליתי שאתה כזה שאנטי"

היא אמרה והלב שלי צנח לתחתונים.

"מה??!! על מה את מדברת?! את בעצמך שאנטי באנטי מה הקטע??" קמתי מהספה ולקחתי כמה צעדים אחורה,

"זה העניין בדיוק, אני לעולם לא אוכל להיות עם מישהו שהוא כמוני, אף פעם לא ידעתי שיש בך צד כזה

גולן, אבל אני צריכה מישהו שונה לגמרי, היפוך מוחלט וזה לא אתה" היא אמרה  והביטה בי.

זהו, באותו רגע הרגשתי שאני הולך למוטי ומזיין אותו במכות, הכול בגללו, הוא הרס לי את החיים!!

עם ה"תן לה בפנג שוואי" הזה שלו, ראיתי מה יצא לי מזה,

"אני ארצח אותו!!!" אמרתי בצעקות, שכחתי לרגע שסיוון נמצאת מולי.

"מה קרה? על מי אתה מדבר??" שאלה.

"את לא תאמיני למילה אחת שלי, אבל הכול נכון,

אני לא באמת שאנטי סיוון, זה הכול היה רעיון של חבר שלי מוטי, הוא הציע לי לסדר את הדירה ככה,

להביא מומחה לפנג שוואי, לשים קטורת וכל העסק הזה את מבינה??? הכול היה בשבילך!" אמרתי

והחלפתי צבעים.

"מה?! אתה רוצה להגיד לי ששיקרת לי?? שכל זה היה בשביל להכניס אותי למיטה ולספר לחברים שלך?! זה העניין?  אכזבת אותי גולן, דווקא ממך לא ציפיתי לדבר כזה, חשבתי שאתה שונה" היא אמרה וקמה מהר.

"אויש, את לא הולכת לעשות לי את הסצנה הזו עכשיו, זה ממש לא היה זה, לא ידעתי איך לגרום לך לרצות אותי, אז שמעתי לעצה של האידיוט הזה ותראי מה יצא!!" צרחתי לעברה.

"אז יש לי חדשות רעות בשבילך גולן, אני רציתי אותך, מאוד למעשה,עוד הרבה לפני שהעמדת פנים שאתה כזה שאנטי,

 אבל אני לא חושבת שכדאי שנישאר בקשר כרגע , אפילו לא כידידים.

אני מצטערת... אבל אני חושבת שזה כל מה שיש לי להגיד לך.

אמרה והלכה באיטיות אל הדלת,

זרקה בי מבט אחרון, כמו אדם שנוטש את הכלב שלו בלית ברירה

ויצאה לעד מחיי.

 

 

                                        -

אחרי שכל זה קרה  השתכרתי  די רציני

והלכתי לדירה של מוטי עם נבוט מעץ וניסיתי להכות אותו,

הוא הצליח להשתלט עליי, הוא היה פיקח לשם שינוי.

הוא הושיב אותי על כיסא ושפך עליי כוס מים, אחר כך הוא הביא לי עירוי של קפאין.

ישבתי וסיפרתי לו את כל מה שקרה, שלקחתי את העצה שלו באותו ערב עם הפנג שוואי וכל

מה שקרה עם סיוון בדירה ופליטת הפה המטופשת שלי.

אתם יודעים מה הוא אמר לי?

"אני אמרתי לך – תן לה בפנג שוואי-??? וואו.. כנראה הייתי באמת מחוק באותו לילה בנאדם,

אני אפילו לא זוכר שאמרתי את זה, אבל למה הקשבת לי כשאני שיכור מת?? אפילו אני

לא הייתי לוקח את העצה של עצמי באותו רגע!" הוא אמר ונקרע מצחוק,

חשבתי להתנפל עליו שוב אבל אחרי כמה שניות התפוצצתי יחד איתו מצחוק.

 

בכל מקרה, אני פה, עוד מעט מסיים משמרת לילה, סיוון כבר מזמן נכנסה להיסטוריה.

 זה קרה לפני שלוש שנים בערך, מאז למדתי את הלקח. ולמה נזכרתי? כי במקרה היום היה פה איזה בחור, ביקש ממני עצה איך להשיג בחורה אחת שהוא דלוק עליה, אבל אמר שיש בעיה, כי היא קצת סטלנית וצריך שיטה יוצאת דופן.

חיוך גדול עלה על שפתיי ואמרתי : "יש רק דרך אחת ".

"מה?? מה?? אתה חייב לגלות לי!" דרש הבחור לדעת.

" תן לה בפנג-שוואי!" עניתי והתרחקתי ממנו.

הוא נשאר לעמוד שם, ניסה להבין למה אני מתכוון.

לי זה לא הזיז, בדיוק סיימתי לעבוד, נכנסתי לאוטו והתנעתי.