מלחמה בחלום

מלחמה בחלום

איזו מלחמה נפלה עלינו,

בלי פצצות בלי הריסות,

ללא שרשראות טנקים מאובקים,

ובאוויר גיחות קרב ומטוסים.

אין מכתבים משדה הקרב,

או משפחות הלומות דאגה

על מישהו נעדר מקורב,

ודפיקה בדלת מבשרת על ילד שאבד,

ואז הלב נשדד.

איזו מלחמה נפלה עלינו,

כל כך שקטה.

בלתי נראית כמו חלום,

כאילו אתה מעופף ונופל פתאום.

מרחף למקום בלתי אפשרי,

מאבד אחיזה, צולל למקום ציורי.

הכל תלוי בהבל פה,

בנשימה או נשיפה, אחת שגויה,

מן מלחמה בחלום לא שפויה.

אתה הולך בין הטיפות

שרצות באוויר בלי בקרה,

כמו החיים בין קירות מאולצים

מאבד מטרה.

מציץ בחלון אחד שפוי,

מחפש לרגע את העיתוי,

לעצור את הגלגל המיוזע,

שמריץ את החיים למקום,

שהופך אותך משפוי למשוגע.

אנחנו בין השיטין, מחפשים

את מהות המלחמה,

שתפסה אותנו

ברגע של חולשה אנושית,

כאילו כולנו תלויים בזה,

בתקווה טיפשית.

שזו אולי המלחמה האחרונה

מלחמה של שלום,

ולא, מלחמה בחלום.