כל יום דומה אך שונה

כל יום דומה אך שונה

בהשראה של ליטל דיין

עכשיו שוב חושך בחוץ,

סערת הקיום והעול,

עברה עלינו עוד פעם

ברוח מוזרה בלי לשאול.

כמו פקק שעם

שנחלץ עוד פעם,

מבקבוק אטום עם שדון,

ממלא משאלות בלי חשבון.

פעם עם קבלות

היום נועץ כידון,

בליבם השפוי של העם

עכשיו קולם נדם.

כל יום כאילו דומה לאחר,

קם בבוקר, יום חדש.

רק שעון החול לא ממהר

נדבק בכלום, נהיה מותש.

גם אין צלצול השכמה

אין לאן לאחר, אולי גם הוא נחלש.

כל יום דומה אך שונה.

האוויר נשאר אותו דבר,

משהו מרמז שהכל נגמר.

אתה יושב עם הלגו הישן,

מנסה לבנות שוב דמיון מיושן

כל יום דומה אך שונה,

בדמיונך המותש אתה שוב בונה

את היום הרגיל, שלא דומה בכלל

לשום דבר מאתמול,

שאולי יפתיע שוב מחר.

עכשיו שוב חושך בחוץ,

רק בפנים נשאר המחר,

שאולי ירגיע את החשק לרוץ,

ליום דומה אך שונה,

בעוד תירוץ.