מחשבה שמחה

תמיד כשהיא לבד,

תמיד כשהיא חושבת,

שפתיה סגורות, חתומות.

בעיניה יש משהו עצוב,

שלתפוס אותו זה כמו לתפוס מים ביד.

אך תמיד,

כשתיזכר באחיה המתחתן-

חיוך יפציע על פניה,

ואת העצב אפשר לתפוס.

אך נזכרת היא-

שעוד קטנה עדיין,

שלאחיותיה הגדולות-

אין בני זוג.

ולמחשבה זו-

נמחק החיוך מפניה.

אך עוד תחשוב על דברים שיעלו עליה חיוך,

ובעצם, מחשבה זו היא שמחה,

והיא מעלה על פניה חיוך.

(אייר תשס"ה)