אוספת קולות

אוספת  קולות

אני שומעת קולות ,אוספת מהם ,
ממיינת ושומרת במגירות.

לקחתי סלסלה ויצאתי לאיסוף קולות וצלילים

ראשונים  שמעתי את קולות הגעגועים מהורים שהיו ואינם,

הם  באים  בעיקר בחלומות, עמומים אבל בראש תמיד קיימים.
הקשבתי לקולות ציוץ  הציפורים שבונים לעצמם
 קינים על עצים להטלת ביצים ,

מראים על המשכיות, אלה מעצימים.
האזנתי לקולות העלים והענפים שברוח מתנועעים,

כמו בעוגב מנגנים.
ואז שמעתי קולות של פרחים הפורחים בטבע ובגינות,
ולוחשים לי, הביטי בנו , ראי כמה אנחנו צבעוניים ויפים.

ולידם ממש שמעתי ריפרוף כנפי פרפרים, צלילים  ענוגים.
שמעתי את קולות המים המפכפכים  - הרגשתי חיים.

אספתי  קולות   מכולם ושמתי בסל..
לקחתי אפילו את קולות הכלבים  הנובחים במרפסות ,
אומרים אנחנו לא מספיק מטיילים.
ואז שמעתי  יללת חתולים בין הפחים,
קולות שאומרים אנחנו רעבים ופוחדים.
אך הקולות הכי מענגים,הם קולות צחוק ילדים  ונכדים

הם כמו שירת מלאכים ,חודרים ללב ולנשמה ,מרגשים.,

אותם אני שומרת במגירה מקושטת בלבבות וזהבים .