חזרה ליצירות
סיפורים

היינו אחד

אתי טריטו | (24/10/2006 18:52) | 111 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
היי...
נתקלתי באתגר הנחמד של במת הדיון,
ראיתי את התמונה וזה מה שיצא....
מעין סיפורון כזה:

היינו אחד

 

היינו אחד.

הוא אחז בידי.

שכבנו עירומים על הגב, היינו רחוקים מהמציאות.

הבטנו בכוכבים וידענו שהם נוצצים לכבודנו.

כל הלילה הזה היה שלנו ורק שלנו.

את כל הבעיות שהיו לנו אתמול, הנחנו בצד,
בכדי שנוכל ליהנות מהרגע,

בכדי למצות את הרגע.

שאבנו את הקסם מכל שניה ושניה- Carpe Diam

 זה מה שעשינו.

בעיות וצרות יש תמיד בשפע, אבל,
 רגעים כאלו קסומים הם נדירים ביותר,

אין הם מגיעים בכל יום וצריך לנצל אותם עד תום.

אני ידעתי שיום למחרת הוא הולך,
הבנתי שאי אפשר להתחמק מזה.
דיברנו על זה, אני בכיתי ואחר כך ביקשתי סליחה,
כי ידעתי שזה יכאיב לו, ידעתי שזה יהרוס אותו.

 הוא אמר שזה בסדר,שאם אוהבים אז לא צריך לבקש סליחה.

לא רציתי שהוא ילך, אבל הוא היה חייב, לא הייתה דרך אחרת.

נשבענו שזה לא יפריד בינינו, נשבענו שנאהב אחד את השני ולא משנה מה יקרה.

לילה אחד של תשוקה, לילה אחד זה היה.

רק אני והוא, הוא ואני, לא נפרדים,  לא הולכים לשום מקום.

רציתי למשוך את הרגע, רציתי שלא ייגמר לעולם.

אך כמו לכל דבר טוב, גם לזה היה סוף.

כמה רגעים לפני שזה תם, הבטתי בשמיים ונשבעתי,

נשבעתי שתמיד אהיה איתו, שאתן הכול וכל דבר, שתמיד אחשוב עליו, בטוב או ברע.
שתמיד אמשיך לאהוב אותו, בכל פעימה ופעימה של ליבי...

מאותו רגע שהוא הלך, נצרתי את הזיכרון של ליל אמש לעד בנשמתי.

תמיד היינו, רק אנחנו, אני והוא, הוא ואני.
עכשיו אני לבדי.
עד היום אני נזכרת בידו החמה והאוהבת אוחזת בידי,
אוחזת חזק ומעלינו שמיים, כלום לא יכל להפריד בינינו,

היינו אחד.

תגובות

חזרה ליצירות