שירים

יש לי שלשול במחשבות / (משירי יום ג') / רונן

יש לי שלשול במחשבות / (משירי יום ג') / רונן

 

רוצה לכתוב שיר ליום שלישי

לפתע פתאום! עצירות במחשבות

העט משרבט לו משהו טיפשי

איה אותן מוזות אהובות

לאן זה נעלם המגע האישי?

 

הבטיח לשלוח שירים לאתר

לגלי  ולכל קבוצת המעודדות

רוצה לכתוב אבל משהו מוזר

כאילו שהמילים מעצמן מתמרדות

הוא בלחץ נורא כי כבר כמעט מחר

אבל אין לו בדל רעיון רק הרבה חרדות

 

ניסה אז בלדה על בדיחה חלודה

אבל בדיוק אז הדיו לו נגמר

נפשו בו רעדה כי תהילתו אבודה

בהה בטלוויזיה לראות משהו מוכר

תוכנית שיעמום כמו תעודה

קפץ מבוהל כי ראה שנרדם

חלם שהיקום הוא כמו נקודה

היכן שיתוש מצץ לו ת'דם

נכנס למצוא רעיונות ברשת

אבל אז בדיוק הקו נדם

תכבה את האור אישתו מבקשת

מה!? זה הוא נגד כל העולם?

 

מזג לו קצת ויסקי לשחרר חרצובות

שתה אותו נקי ללא הקרח

אבל אז, באו לו מחשבות עצובות

מחשבות שנובלות כמו הפרח

הוא ניסה אז ברנדי, וודקה וליקר שוקולד

ניסה לכתוב על אהבות וירח

קיווה רק שבסוף יצא לו משהו נחמד

וראה במראה ששוב הוא קרח

 

לבסוף הוא גילה שהוא מאוד מסטול

כשהכריך הגיב ביללה

אומנם עם קטשופ בעיניים אבל עדיין חתול

ככה לא מתנחמים בזלילה

כשהאצבע הקטנה נתקעה בשולחן

הוא פלט לאויר קללה

בשבילו לכתוב זה כמו פולחן

אבל למה יוצא לו רק טרלללה

 

שתה אז טורקי חזק ושחור

כמו המשורר שבשיר

ניסה לתפעל את החומר האפור

כי גם המח זה שריר

פתאום השתחרר הגיע האור

באותו דיוק של שבריר

 

כתב על גרוזנים ופרסים וגם....

ממש מבול של מילים

בכל פעם שמהטורקי הוא לגם

המציא וכתב עוד הרבה הבלים

חרוזים מצחיקים ושטויות מהנות

שבר כך  את כל הכלים

בנים על בנים ובנות עם בנות

הם כמו מעצמם מתחילים

ישב ומילא איזה עשרים מחברות

הרגיש כמו אחד האלים

 

בבוקר העיר אותו ראשו הכואב

השמש מזמן כבר השקים

למרות שמיהר נישאר הוא שוכב

ממשקל של עשרות בקבוקים

את הזיעה ממצחו במטפחת ניגב

וגילה שמשהו נורא פה קרה

לפני שהוא שוב את קוראיו יאכזב

חשב שיזמין משטרה

 

קרא, בכה ומרט שערות, מיואש הביט בחתול

אישתו הלכה והמיטה כבר קרה

הו אלוהים אדירים! קרא הוא בקול חלול

ראשו הכואב נמלא בזיעה קרה

כשקרא והבין כי מוחו לקה בשלשול

זה לא יתכן? זה איום ונורא!!

כל כך הרבה כתב. ממש  בלי גבול

 והכול, מה לעשות, סתם חרא

 

© כל הזכויות שמורות לרונן

 

 

 

 

 

תגובות