מְאַיְּתִים צְעָדִים. 4.

מְאַיְּתִים צְעָדִים. 4. 

*

שְׂפַת הַחֲלוֹמוֹת: שָׂפָה נְתוּנָה לְפַרְשָׁנֻיּוֹת.

וְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵי הַחוֹלְמִים, מַרְגּוֹ וְזָ'אק, חַיָּבִים

לְאַיֵּת

הֵיטֵב

וּבִזְהִירוּת אֶת חֲלוֹמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד (זְהִירוּת: הַמַּפְתֵּחַ לְהֶמְשֵׁךְ)

שֶׁמָּא

נֶחְמֶצֶת הַהִזְדַּמְּנוּת.

מַאֲבָק

בֵּין פֵּשֶׁר הַחֲלוֹמוֹת שֶׁל זִיגְמוּנד פְרוֹיד

לְבֵין הָאַרְכִיטִיפִּים שֶׁל קָרְל גּוּסְטָב יוּנְג:

בְּזֹאת הַפַּעַם יָדוֹ שֶׁל יוּנְג עַל הָעֶלְיוֹנָה:

הָאָנִימָה שֶׁלוֹ מְדַבֶּרֶת אֶל לֵב הָאָנִימוּס שֶׁלָהּ:

בַּיִת יֵשׁ, הוּא אוֹמֵר לָהּ

לְשֶׁם מָה, הִיא שׁוֹאֶלֶת

לְאָרֵחַ, לְנַהֵל וּלְעוֹדֵד מִפְגָּשִׁים, הוּא מַסְבִּיר לָהּ

לְשֵׁם מָה, הִיא מִתְעַקֶּשֶׁת

שִׂיחוֹת חֶבְרָה, מִשְׂ-

מָה! זְנוּת?! הִיא נִבְהֶלֶת (אָמְנָם הָאָנִימוּס אֶצְלָהּ מִסְתַּקְרֵן, אֲבָל-)

-'שְׂחֲקֵי קְלָפִים, הַחְלָפַת טוּבִין, ז'ָאק מִתְעַלֵּם וּמַמְשִׁיךְ לְאַיֵּת

בְּלִי זְנוּת, הִיא נִרְגַּעַת

עוֹד קָפֶה? הוּא שׁוֹאֵל, אוֹ אֵיזֶה לִיקֶר?

עוֹד קָפֶה בְּבַקָּשָׁה, הִיא עוֹנָה (מַרְגּוֹ לֹא מַכִּירָה לִיקֶרִים)

עוֹד שְׁנֵי קָפֶה בְּבַקָּשָׁה, מַזְמִין זָ'אק אֵצֶל הַמֶּלְצַר

הָעוֹמֵד מֵאָחוֹר דֵּי מְמֻרְמָר.

... יֵשׁ לִי הַרְבֶּה מָה לְעַכֵּל, מְאַיֶּתֶת מַרְגּוֹ, מִתְנַצֶּלֶת.

לֹא בּוֹעֵר דָּוְקָא עַכְשָׁיו, מְאַיֵּת וּמַרְגִּיעַ אוֹתָהּ זָ'אק.

- לֹא אֲהוּבַת לִבּוֹ, לֹא מְחַזֵּר, לֹא וַלְס, לֹא- הָא

מְאַיֶּתֶת מַרְגּוֹ אֶת אֲשֶׁר נֶעֱלַם לָהּ מֵחֲלוֹמָהּ.

- מְאַרַחַת שֶׁעָלַי לְלַמֵּד, לְהָכִין, לְחַנֵּך, לְ- לְ- עֲבוֹדָה רַבָּה לְפָנַי

מְאַיֵּת ז'ָאק, עֵר אֲבָל עִם חֲלוֹמוֹ עֲדַיּן כְּנֶחָמָה.

                          המשך יבוא

*

רבקה ירון

---