היד הנעלמה (1)

1.     הַיָּד הַנֶּעְלָמָה

הַיָּד הַנֶּעְלָמָה

חוֹדֶרֶת אֶת עוֹרִי בְּקַלּוּת

לוֹפֶתֶת שְׁאֵרִיּוֹת יוֹם

בֵּין אֶצְבָּעוֹת מְיֻזָּעוֹת

דּוֹבֶקֶת בָּן

כְּמוֹ הָיוּ חַיִּים שְׁלֵמִים

שֶׁהִתְקַפְּלוּ לִידֵי מִלָּה אַחַת וִיחִידָה.

הַיָּד הִיא הַזְּרוֹעַ

שֶׁבְּחֹזֶק רְגָעֶיהָ

מוֹשָׁה אוֹתִי מִתְּהוֹמוֹת

מִיְּאוֹר בּוֹ הֻשְׁלַכְתִּי

לְגוֹרָלִי חֲסַר הָאוֹתִיּוֹת

הֵן כְּבָבַת עֵינֵי הָיְתָה

כְּבַת פַּרְעֹה לִנְשִׁימוֹתַי

בֵּינוֹת הַסּוּף בָּם

הִסְתַּבְּכוּ הַמִּשְׁפָּטִים

עַד זוֹב הַנֶּפֶשׁ

יָד קְפוּצָה לָקְתָה בִּי

חֲמִשִּׁים גְּוָנִים שֶׁל מְצִיאוּת-

שׁוּרוֹת שֶׁנִּכְתְּשׁוּ עַד דַּק

הָפְכוּ בִּי לְתַרְחִיף מִלִּים

תְּרוּפָה מָרָה לִגְמֹעַ

כַּמֶּרְחָק הַמִּצְטַמְצֵם