לְלֹא  סְיָגִים /נסים  פרנקו

אִם  הָאָדָם  הָאָהוּב  עָלַיִךְ  רוֹעֵד  בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ

אִם  שְׂפָתָיו  בּוֹעֲרוֹת  כְּאֵשׁ  גֶּחָלִים

אִם  נְשִׁימָתוֹ  נֶעֱתֶקֶת  מוּל  פָּנַיִךְ

וְעֵינָיו  קוֹדְחוֹת  בְּלַהַט  כְּאוּדִים

אִם  פְּעִימוֹת  לִבּוֹ  מְהִירוֹת  מִפְּעִימוֹתַיִךְ

וְזֵיעַתּוֹ  נִיגֶּרֶת  כִּבְחַמְסִין  עַל  הַר  שְׁלָגִים

שִׁמְרִי עָלָיו  יַלְדָּה  אַמְּצִי  אוֹתוֹ  אֵלַיִךְ

כִּי  יֵשׁ  בוֹ  אַהֲבָה  צְרוּפָה – לְלֹא  סְיָגִים.