את גוררת אותי

אַתְּ גּוֹרֶרֶת אוֹתִי לְמַסָּעוֹת הַמֻּפְלָא וְהָאָסוּר

שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁקָּדַם

וְהַמַּר  כְּלַעֲנָה וְהַמָּתוֹק  ,

כְּרִיבַת דֻּבְדְּבָנִים מְתַעְתַּעַת

שֶׁעָז חֶפְצִי לִטֹּל מִבֵּין שְׂפָתַיִךְ,

וְשֶׁעָרֵךְ, וְעֵינַיִךְ ,וְרַגְלַיִךְ , וְחֹם גּוּפֵךְ וְאֵשׁ יוֹקֶדֶת

בְּעַצְמוֹתַי,

וְשֶׁקֶט מִסְתּוֹרִי כּוֹלֵא אֶת רוּחִי הַמְּיֻסֶּרֶת בְּלֵילוֹת אֲרֻכִּים

וִיפִי אֲבָרַיִךְ

אֲרֻכִּים, מְחֻטָּבִים -

לִי סִירוֹת מַעֲגָן.

וַאֲנִי אֲלֵיהֶם נָשָׂאתִי אֶת עֵינִי

בַּלֵּילוֹת הָרְחוֹקִים הַהֵם.

תְּנִי בִּי סִימָנִים

שֶׁל אַהֲבָה –

אֶסָּחֵף אֲלֵיהֶם, מָשָׁל –

גַּרְגִּיר אֲבַק יָתוֹם אֲנִי

כָּנוּעַ, נֶאֱנָק –

בַּגֶּשֶׁם הַנּוֹטֵל אוֹתִי

עִמּוֹ –

נֶאֱנָק מִתְּשׁוּקָה:

שֶׁאֵינָהּ עוֹבֶרֶת.