שירים

זיגי אדם מיוחד. מצחיק, שובב בהתנהגותו, בבדיחותיו, בשיריו, חייכן ועוזר המון לזולת. זיגי אתה איש שמיום הולדתך חיית את המוות שם בשואה ובגיל 10 נותרת בגפך, בלי אמא, בלי אבא, בלי אחים - לבד בשדה החיים שרדת והתמודדת ולמרות כל הקשיים בנית לך חיים מאושרים ושמחים, ואז איבדת את שתי בנותיך בתאונת דרכים מחרידה, ושבת והמשכת לבנות חיים.

מעולם לא פחדת מהמוות, ולא וויתרת על תשוקת החיים.
היית חבר! היה לך אכפת מכל אחד מחבריך.

לא אשכח, כשהייתי מאושפז בבית חולים, אתה באת לבקר אותי והכנת לי כוס תה. אבל במקום סוכר שמת מלח, וכשראית את פני המתכווצים ממליחות, אמרת בתמימות ובמבוכה של אותו ילד בן העשר שנותר לבד: מה אני יכול לעשות? היה משהו לבן על השיש אז שמתי... ושנינו התגלגלנו מצחוק. בהיתממות שלך על הטעות של המלח, נראית מקסים וממולח, כן, כמו ילד בן העשר. תמיד נשארת ילד.

לאירועי האתר תמיד התנדבת לבוא ולהסיע אותי. ולא משנה לאיזה כיוון נוסעים. הצעת לי כל עזרה אפשרית! תמכת נפשית ועודדת!

זיגי, אהוב,
אתה לא היית רוצה שנבכה בעת לכתך.
היית רוצה שנעמוד מעל קברך ונקרא משיריך הכי הומוריסטיים, שלא אחת תיארת בהם את הרגע הזה בו אנשים עומדים מעל קברך ואתה צופה בהם בחיוך..

מצחיק שכמותך. מצחיק אבל הדמעה מסרבת להקשיב לבקשותיך וזולגת בכאב, אבל אתה, כמו שזיגי תמיד ידע להיות, קורא את הכתוב ורואה את הדמעות ומחייך לעצמך, וכשאני מדמיין אותך מביט ומחייך, גם אני מעלה חיוך בקצות שפתיי.

היה שלום חבר אהוב ויקר.
נוח על משכבך בשלום, וזכור - תמיד היית נאהב!

תמונה מתוך מפגש שהיה אצלי בבית: