יְלָדִים גְּדוֹלִים (שֶקֶט, שֶקֶט, יֶלֶד). 11.

יְלָדִים גְּדוֹלִים (שֶקֶט, שֶקֶט, יֶלֶד). 11. 

*

אֲנַחְנוּ בְּקַיִץ

אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת

שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם

*

תקציר תמציתי עד לפרק 10:

אֶת הפרק הקודם סיימנו בשיחה בין מרטין זִילְבֶּר, עובד ב-יָד וָשֵׁם, לבין אביגיל, רון ורפי, מזכיר קיבוץ רחבעם. הנושא: מי היא האֵם האמיתית לגידי/גִּדְעוֹן תַּלְמִי, ילד שהגיע עד אביגיל וביקש ממנה למצוא אֶת אִמּו. אנו יודעים שמדובר בשתי אחיות תאומות; אחת מהן אמורה להיות הָאֵם האמיתית, אבל: רק אחת מהן היא "הָאִמָּא הַטּוּבָה", לפי גִּידִי. לקיבוץ הגיעה אִשָׁה, דּבוֹרָה תַּלְמִי, הטוענת שהיא אמו של גידי, ובידיה התיעוד המתאים. עד כה אין סימן לתאומה/לאמא השנייה.

באמצע ההסבר של מרטין זילבר על כך שהבעיה נוצרה בתקופת הצנע, השיחה נקטעת: טלפון לרָפִי, מהמשטרה:

...

- רָפִי? רָפִי! יֵשׁ שִׂיחָה

בִּשְׁבִילְךָ. הַמִּשְׁטָרָה.

...

- שִׂיחָה אֵיפֹה-? זֹאת אוֹמֶרֶת: בְּחֲדַר הַמַּזְכִּירוּת?

- לֹא, כָּאן, בְּחֲדַר הַלֶּחֶם. דִּינָה אוֹמֶרֶת שֶׁ- הְמְמ.

- צוֹדֶקֶת. נָבוֹן מְאוֹד.

                              רָפִי מֵרִים תַּשְּׁפוֹפֶרֶת,

אוֹמֵר "הָלוֹ", מִתְרַחֵק קְצַת מִשְּׁאָר הַנּוֹכְחִים ...

וּמִתְנַהֶלֶת שִׂיחָה - דֵּי ארֻכָּה, בִּמְיֻחָד.

מִקָּצֵהוּ שֶׁל הַקָּו גֶּבֶר מְסַפֵּר לְרָפִי:

- אֶצְלֵנוּ בַּתַּחֲנָה נִמְצֵאת אִשָׁה, מְחַפֶּשֶׂת

אֶת בְּנָהּ, גִּדְעוֹן תַּלְמִי שְׁמוֹ- גִּידִי תַּלְמִי. נֶעֱלַם לָהּ

אוּלַי עוֹד שִׁלְשׁוֹם בַּלַּיְלָה. הִיא הָיְתָה כָּאן גַּם אֶתְמוֹל

אֲבָל אָמְרוּ לָהּ לְהַמְתִּין עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת ...

- אֲבָל זֶה יֶלֶד!!-

                       - נָכוֹן. וַאֲנִי- לֹא מַאֲמִין לָהּ.

(שֶׁקֶט מִשְּׁנִי הַצְּדָדִים)

(שְׁנֵיהֶם עֲסוּקִים, חוֹשְׁבִים)

- וּמָה שֵׁם אוֹתָהּ אִשָּׁה? שׁוֹאֵל רָפִי, כְּבָר מֻדְאָג.

- רוּתָה תַּלְמִי- רוּת. רוּת תַּלְמִי, כָּךְ עוֹנֶה לוֹ בֵּן-שִׂיחוֹ.

- בָּדַקְתָּ תְּעוּדוֹת? בָּדַקְתָּ-?

                                   - כֵּן, אֶת כָּל הַמִּסְמָכִים:

 תְּעוּדוֹת זֵהוּת וְלֵדָה, כְּתֹבֶת מְקוֹם מְגוּרִים ...

- אֵיפֹה אַתֶּם נִמְצָאִים?

(רָפִי מְחַפֵּשׂ נְיָרוֹת וְעֵט וְרוֹשֵׁם הַכֹּל):

תּוֹדָה. רָשַׁמְתִּי. עַכְשָׁיו-

תַּגִיד לִי, בְּבַקָּשָׁה: לָמָּה טִלְפַּנְתָּ לְכָאן?

זֹאת אוֹמֶרֶת-

                 - אֵיךְ יָדַעְתִּי אֶל מִי לְטַלְפֵּן מִיָּד?

[הַדּוֹבֵר מִקְצֵה הַקָּו מַנְמִיך קוֹלוֹ, וְעוֹנֶה:]

- אַז תִּשְׁמַע: הַבֵּן שֶׁלִּי

וְגִידִי תַּלְמִי לוֹמְדִים

בְּאוֹתָהּ כִּתַּת בֵּית סֵפֶר. וְגִידִי סִפֵּר לִבְנִי

שֶׁיִּסַּע לִרְחַבְעָם, אֶל מִישֶׁהִי, אֲבִיגַיִל,

כִּי אֲבִיגַיִל הַזֹּאת מָצְאָה אֶת אַבָּא של חֶזְקֵל-

טוֹב. זֶה סִפּוּר אָרוֹךְ. גִּידִי סָבוּר שֶׁהָאִמָּא

שֶׁלּוֹ, אִמּוֹ הָאֲמִתִּית,

הִיא לֹא זֹאת שֶׁהוּא אֶצְלָהּ. וְהוּא הֶחְלִיט לְחַפֵּשׂ-

- הֵבַנְתִי. הֵבַנְתִּי. טוֹב. 'בַקָּשָׁה, תַּקְשִׁיב יָפֶה:

אֶצְלֵנוּ נִמְצֵאת אִשָּׁה, דְּבוֹרָה תַּלְמִי, הַטּוֹעֶנֶת

שֶׁהִיא הָאִמָּא שֶׁל גִּידִי- גִּדְעוֹן תַּלְמִי. זֹאת אוֹמֶרֶת-

גַּם לָהּ יֵשׁ תְּעוּדוֹת זֵהוּת וְלֵדָה. וְאֶצְלֵנוּ, כָּאן,

עַכְשָׁיו, נִמְצָא מַרְטִין זִילְבֶּר, שֶׁעוֹבֵד בְּ-יָד וָשֵׁם.

הוּא סָבוּר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ אֵיךְ הָעִנְיָן הִתְגַּלְגֵּל-

כֵּן? כֵּן?! אָז תּוּכְלוּ לָבוֹא

עַד אֵלֵינוּ וְנִבְדֹק...?

כֵּן, עַכְשָׁיו אֲרוּחַת עֶרֶב ...

אֲבָל- הֲרֵי זֶה דָּחוּף!...

מֻזְמָנִים, וַדַּאי! אֲנִי אַמְתִּין לָכֶם בַּכְּנִיסָה.

לְהִתְרָאוֹת עוֹד מְעַט!

רָפִי מְסַיֵּם שִׂיחָה וְקוֹרֵא לְרוֹן בַּיָּּּד:

- צָרִיךְ לְאַרְגֵּן שֻלְחָן בְּחֲדַר הַגִּזְבָּרוּת-

- אֲרוּחַת עֶרֶב?! לְכַמָּה?

                               - שִׁבְעָה-שְׁמוֹנָה- לֹא חָשׁוּב:

לְהוֹצִיא אֶת דְּבוֹרָה תַּלְמִי מֵחֲדַר הַמַּזְכִּירוּת,

לִבְדֹק שֶׁגִּידִי יִשְׁהֵה אֵצֶל שֶׂרְקָה בְּחַדְרָהּ,

שֶׁיִּהְיֶה שָׁקֵט, רָגוּעַ,-

                           - עַד הוֹדָעָה חֲדָשָׁה-

אֲנַחְנוּ בְּקַיִץ

אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת

שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם

              המשך יבוא

*

רבקה ירון

---